סיפורים מאת אושר אוזן

נכנסתי לסוויטה כפי שהוא פקד עליי, חושך מצרים וכל הוילונות סגורים. חדר עם וילונות שחורים ללא תאורה חיצונית מעבר לחלונות. סגרתי את הדלת, הסתכלתי לצדדים לנסות להתרגל לחושך. ״תתפשטי!״ אמר בקול עמוק, ״תשארי רק עם החזייה, החוטיני והביריות שלך!״ ״כן אדון מייקל״ עניתי. ״מישהו נתן לך רשות לדבר?״ הרים את קולו, רעש של הצלפה...