סיפורים מאת מאיה ריל

אנחנו יושבים בכיתת האוניברסיטה, בסוף. שאר התלמידים יושבים מקדימה, בכסאות הקרובים למרצה, ואילו אנחנו מעדיפים לשבת במושבים הריקים מאחור, לא נמצאים בשדה הראייה של אף אחד. מתן שולף את המחשב מהתיק ומניח אותו על השולחן המובנה, פותח ומדליק אותו.פתאום מבצבצת בראשי פנטזיה, מאתגרת ואפילו מעט מסוכנת. אני מתה על זה. מבלי לומר מילה, אני...