אני הולכת לעבר המשרד שלו, מחכה לראות מה הוא יעשה לי. המזכירה שלו מקדמת את פניי. “תיכנסי, הוא מחכה לך”. אני נכנסת. הוא יושב מול השולחן שלו, קורא מסמך. “אה, מתוקה, יופי שבאת, שבי.” ואני מתיישבת. “אמרת לי שקנית צעצוע חדש אתמול. הבאת אותו?” הוא שואל. “כן בוס” אני עונה, ומוציאה אותו. ויברטור יפה מצופה כרום. “אוי הוא יפיפה” הוא אומר לי ולוקח אותו אליו. “יש לו שלט” אני אומרת ונותנת גם אותו. הוא מחייך. “המזכירה תדאג שאף אחד לא יבוא. תראי לי את הכוס שלך מתוקה” ואני מיד מורידה נעליים, מכנסיים, תחתונים. חושפת נרתיק חמוד עם סימני רטיבות קלים.
“קחי אותו מתוקה, תכניסי” הוא פוקד ואני מבצעת. ההחדרה מוציאה ממני אנחה ואז הוא מפעיל על הכי חלש. רטט קל עובר בתוכי, אני מתחילה לגעת לעצמי בצוואר. “תורידי גם חולצה על הדרך” הוא פוקד ואני מבצעת. משילה מעליי את חולצת הכפתורים ומשליכה אותה הצידה. עכשיו הוא מביט עליי ומגביר את הקצב, הנשימות הופכות לאנחות חלושות, אני מתחילה להתמתח בכיסא, מרגישה איך הכוס שלי נוטף על כיסא העור. הוא שוב מגביר את הקצב, אני תופסת את זרועות הכיסא ברכות וסוגרת רגליים בעונג. “אה אה אה מתוקה, מה אמרתי לך על ויברטורים?” הוא שואל חצי בכעס חצי בשעשוע. “לא סוגרים רגליים” אני פולטת באנחות מובלעות. הוא קם ממקומו ומתיישב מולי, אני מביטה עליו בחרמנות ובהערצה, והוא שוב מגביר את הקצב, עכשיו אני כבר מתחילה לרעוד.
הוא מחייך כשהוא רואה אותי רועדת, אני רק יכולה לדמיין מה הוא יעשה לי עכשיו, היד שלו אוחזת לי בסנטר, ואז מונפת מיד ונותנת לי סטירה. אני צועקת בכאב אבל גם בהנאה. דמעות מבצבצות בעיניי, ואני מחייכת חיוך רחב. הוא מגביר את הקצב של הויברטור ומניח את השלט על השולחן, ואז ביד אחת תופס אותי בגרון, ובשניה מעסה ומפליק לי על הציצים. אני כבר אוחזת בכיסא, האצבעות שלי כואבות, כל סטירה מוציאה ממני גניחה, והרטט בתוכי כבר יצר שלולית שנוזלת מהכיסא לרצפה. “את אוהבת את מה שאת חווה עכשיו?” הוא שואל, ואני גונחת “כ-א-א-א-ן אד-ו-ו-ו-נ-י-י-י”
הוא מחייך ואומר לי לקום. אני קמה ואז הוא מציב אותי בדוגי, הויברטור עדיין בתוכי. הוא לוקח לי את התחתונים, סופג אותם בשלולית שעל הכיסא, ניגש אליי ואומר “תפתחי את הפה” ואני מצייתת. התחתונים נדחפים לתוך פי, אני טועמת את המיצים שלי. הוא שם דבק על הפה שלי, נועל את הבד הספוג בתוכי.
הטעם מהמיצים שלי רק מדליק אותי יותר, הויברטור מרעיד לי את ישבן, אני כבר מתחילה להזיע, הגניחות שלי מגומגמות ואני מצליחה רק בקושי לחייך עם בד ודבק על הפה. הוא מסתובב לו בחדר, נהנה מהעינוי ואז ניגש מאחוריי ומורח לי ספאנק אכזרי על התחת. אני צורחת. פליק. עוד צרחה נפלטת מתוכי ונבלעת בבד הרטוב. הוא מפליק לי בקצב קבוע, הצעקות שלי ממלאות את החלל, התחת שלי כבר אדום כולו, וכל פליק מסובב לי את העיניים לאחור.
על הרצפה בין רגליי שוב יש שלולית, הוא רואה את זה ומיד לוקח קערה שהייתה לו על השולחן ומניח אותה על השלולית. אני כבר רועדת כולי, פתאום ידו תופסת את הויברטור בידית שלו והקצב עובר למקסימום. אני צורחת מהנאה. היד שלו מזיזה אותי ימינה ושמאלה כמו בובה, הרטט דופק בתוכי כמו תופים, ידו הפנויה תופסת לי בציצים ומעסה. אני עוד שנייה קורסת, כל רגע שאני כך רק מקרב אותי לאורגזמה, אני שומעת את המילה המיוחלת “תגמרי” וזה מספיק לי כדי להשפריץ בצעקה.
הוא מוציא לי את הויברטור מהכוס ומרים אותי על ברכיי מהעורף, מעביר את הויברטור הרטוב על כל גופי. אני נושמת בכבדות מהנאה, סטירה אחרונה מודיעה לי שסיימנו. אני קמה והולכת למקלחת המשרדית שלו, להתנקות. כשאני יוצאת הוא אומר לי להתלבש ולוקח לי את התחתון. “אני שומר אותו עד לפעם הבאה, שתהיה מחר. עד אז את תלכי בלי. מבטיח שתקבלי אותם בחזרה נקיים”. אני מודה לו, מהנהנת ויוצאת מהמשרד שלו, מסופקת עד עמקי נשמתי, אבל גם מצפה למה שיעשה לי מחר.
אוי מחר.
התגובה שלך
מחרמןןןןן ממששש
וואווו זה היה מדהיםםם אימלהה פאקקק
וואי כןןןן
אוחחחח מחרמן
חרמנית של החיים את חחח