אין כמו פגישה מקרית, רוב הדברים הטובים באים משם, הנה נפגשתם במקרה, הגעת לבית החולים לבדיקות ההריון השגרתיות ופתאום נתקלת בו, בדורון, לא נפגשתם כבר שנים מאז התיכון בו למדתם ביחד, הוא היה אחד מהחנונים מהם התעלמת אז ועכשיו הוא רופא בכיר, מתמחה בהריון בסיכון, זיהית אותו מייד לפי החיוך הביישני שעדיין נשאר למרות שבתיכון לא ממש שמת לב אל החנון הזה.
באיזושהי דרך מסתורית זכרת את החיוך שלו כאותו חתול צ’שייר שחיוכו נשאר לאחר שהוא מתפוגג. נזכרת בימים ההם של התיכון, את היית
היפה של הכיתה, מוקפת בבנים והוא היה בחבורת החנונים, אלו שרק הסתכלו ולא חלמו להתחיל עם בנות.
קשקשתם קצת, סיפרת לו על כל מיני אנשים שלמדו איתכם והוא אמר שהוא לא ממש בקשר עם אנשים מתקופת בית הספר, אמר שזו תקופה בחייו שהוא מעדיף להדחיק, שאל האם תתני לו את מספר הטלפון שלך כדי שיוכל לשמור על קשר.
הסתכלת עליו וחשבת לעצמך, למה לא? הוא גם נראה חתיך עכשיו, שרירי וסמכותי עם חלוק הרופאים והסטטוסקופ התלוי על צוארו.
שיער החזה שלו הציץ מבעד לחלוק הלבן שלבש, שיער חזה של בנים, בעיקר בבלונד, תמיד היה נקודת חולשה שלך, הרגשת איך הדופק שלך נעשה מהיר והסומק מתחיל לעלות לכיוון הפנים.
דורון שאל “את מרגישה טוב? רוצה לשכב לנוח קצת?”
אמרת שאת מרגישה טוב מאוד ורק קצת חם לך בגלל מזג האוויר הקייצי בחוץ. הרגשת שהחרמנות שלך גוברת מרגע לרגע, התחלת לדמיין
אותך ואותו בכל מיני מצבים אירוטיים, אינטימיים, בכל מיני מקומות והבנת שאם לא תסיימי את המפגש הזה עכשיו, את עוד עלולה לקפוץ עליו לפני כל המחלקה.
נתת לו את המספר ושאלת בחיוך אם הוא נשוי.
אמר שלא, שעדיין לא יצא לו, העבודה תובענית מדי, המון משמרות ושלדעתו בזוגיות צריך להשקיע זמן אז בינתיים הוא ממתין עד לסיום ההתמחות ואז יתפנה לו זמן גם לחיים אישיים.
נפרדתם לשלום, הוא חזר לעיסוקיו ואת חזרת הביתה.
בבית, כששכבת לנוח, סגרת את עינייך ולנגד עינייך צצה דמותו בחלוק הלבן, עם שיער החזה הבלונדי, ניסית לנפנף את המחשבות עליו אבל הן חזרו שוב ושוב. דמיינת אותו מבצע לך בדיקה וגינאלית ובינתיים את מוצצת את איברו, דמיינת אותו שוכב על מיטת בית החולים ואת רוכבת עליו.
דמיינת שאת מזמינה אותו ל”ביקור בית” וממתינה לו בביגוד סקסי במיטתך. ככל שניסית לשכוח מקיומו חשבת עליו עוד, חשבת האם הוא באמת רצה רק לשמור על קשר או ש… אולי היו לו מחשבות אחרות? אולי בא לו עלייך כמו שלך בא עליו? אולי הוא דלוק עלייך עוד מהתיכון?
לאט לאט הרגשת איך הדם מתחיל לזרום אל כל קצות גופך, עולה לראש, לצואר, האוזניים בערו, הפטמות התחילו להתגרות, להזדקף, הפכו קשות יותר ויותר (כבר מזמן לא התחרמנת ככה ממחשבות בלבד), הרגשת את החריץ שלך מתחיל להרטב, הדגדגן החל לתפוח, להתקשות,
הסתכלת על עצמך במראה שמול המיטה, ראית איך הדגדגן שלך מתנפח ומליף צבע לאדום כהה.
ידייך נשלחו כאילו מעצמן לגעת בגופך העירום, מלטפות את השדיים הכבדים, מציירות עיגולים קטנים מסביב לפטמות הנפוחות, הרגישות,
מלטפות ברכות את הבטן הגדולה והנפוחה וגם את גבעת האהבה שלך שהיתה תפוחה עוד יותר מהרגיל. הרגשת איך הכוס שלך נרטב, שפתי הכוס התרחקו זו מזו, הרוח הקרירה שהגיעה מהמזגן הרעידה את שפתותייך התחתונות שמצידן נפשקו עוד יותר, הרטיבות התחזקה, הגירוי גבר, קצב הנשימות שלך נעשה מהיר, אנחות קטנות נפלטות מתוך גרונך, את מרגישה את השיא מתקרב והולך, את רק רוצה לגמור, לשטוף החוצה את כל התשוקה הבוערת בך.
הנשימות שלך נעשות מהירות עוד יותר, גניחות חזקות יותר יוצאות מגרונך, הפה נהייה יבש, כל נגיעה בדגדגן או בפטמה מעבירה זרם של חשמל בכל גופך, את ממשיכה לגעת ולגנוח עד שהבלתי נמנע מגיע ואת גומרת. זרם חזק של מיצי אהבה נשפך ממך על המיטה הרחבה. הרגשת את הכוס מתכווץ בתנועות בלתי נשלטות, הנשימה מתחילה להסתדר, את נרגעת לאט לאט מהחוויה הנעימה ומחליטה להכנס להתקלח.
בדרך למקלחת, מצלצל הטלפון, המספר לא מוכר, את עונה בקול עייף (אולי זה מהעבודה, הלא הודעת שאת חולה).
זה הוא מעבר לקו, הוא שואל אם יש לך אולי, במקרה, זמן לפגוש אותו לכוס קפה, בעוד שעה יש לו הפסקה.
הקול שלך משתנה, את עוברת ישר בלי לשים לב לקול הכי סקסי שלך, את עונה לו בנונשלנטיות שכן, זה אפשרי, שאת רק חייבת קודם להתקלח בגלל החום העז. הפרפרים מתחילים להציף את בטנך הוא שואל בלחש (כאילו לא רוצה שתשמעי) “רוצה שאסבן לך את הגב?”
למשמע שאלתו הדופק שלך מתחיל להתחזק, את מרגישה איך את שוב מתחילה להתחרמן, מרגישה אך פטמות מתחילות להזדקף, הכוס מתחיל להרטב, את שואלת “שמעתי נכון?”
הוא עונה “כן”.
את מגייסת את כל מה שנשאר מכבודך העצמי ואומרת לו “מצטערת לא מביאה גברים הביתה!”
הוא עונה “אז בואי אלי”.
כמה רגעים של שקט, בטלפון נשמעות רק הנשימות של שניכם, המחשבות רצות לך בראש, כדאי? לא כדאי?
לבסוף החרמנות גוברת על ההגיון ואת שומעת את עצמך שואלת אותו “לאן להגיע?”
הוא מוסר לך את הכתובת, את נכנסת למקלחת חפוזה, קרה, מורידה מעלייך את שאריות הזיעה והמיצים מהאוננות מקודם, לובשת תחתונים וחזיה סקסיים (מזל שיש גם מידות גדולות), לובשת שמלה רפויה, משאירה פתק לבעלך שיצאת לשופינג ונכנסת לאוטו.
הדרך לא ארוכה ואת גם נוסעת מהר, מגיעה אליו תוך כמה דקות, רוצה לצאת מיד מהרכב, להרגיש את גופו אבל מתעכבת עוד כמה דקות
להתאפר קצת וגם כדי שלא יחשוב שאת כל כך לחוצה. את יוצאת מהרכב, מצלצלת באינטרקום.
הקול בצד השני אומר “קומה ראשונה מצד ימין”.
את עולה במדרגות, הדלת פתוחה ואת נכנסת, מסתכלת סביב, דירת רווקים טיפוסית, כבר כמה שנים שלא ראית דירה כזו, הדירה קטנה, הריהוט פשוט, הריצוף ישן ואז… הוא יוצא אלייך בתחתוני בוקסר, בלי חולצה, כתפיו הרחבות, הבטן השטוחה, שיער החזה הבלונדי, את מרגישה את הדופק עולה למהירות שלא ידעת שאפשרית, הפטמות שלך מתקשות ומזדקרות כמעשה קסם מאיימות לקרוע את החזיה והשמלה, הוא מתקרב אלייך ואומר “מהרגע שראיתי אותך בפעם הראשונה, אז בתיכון, לא הפסקתי לרצות אותך. לילות שלמים חלמתי עלייך, כיכבת אצלי בחלומות הכי רטובים”.
ואת, מבלי לומר מילה שולחת את ידייך אל החזה השעיר, מלטפת את השערות סביב הפטמות שלו, מקרבת את ראשך לראשו, שפתייך נוגעות בשפתיו ואתם נצמדים בנשיקה ארוכה, עמוקה, רוק מתערבב ברוק, לשונות נכנסות לתוך פה, מתערסלות זו בזו, המון תשוקה באוויר.
את שולחת את ידך למטה אל תחתוניו, מרגישה את התפיחה הגדולה דרך הבד העדין. הוא שולח את ידיו אל עבר שמלתך , פותח את הרוכסן מאחור, מגלה את הכתפיים ונותן לשמלה ליפול על הרצפה, שדייך הענקיים נגלים לעיניו במלא הדרם, אתם נצמדים בחיבוק, חזה לחזה, בטן לבטן. הגירוי בפטמות כבר כמעט בלתי נסבל, את שואלת אותו בלחש באוזן אם יש מה לעשות עם הכאבים האלו והוא עונה שדוקא יש לו פתרון לכך.
הוא מוריד את ראשו לכיוון הפטמה, מנשק אותה מלקק אותה, יונק אותה עד שמתחיל לצאת חלב, ברגע שמתחיל לצאת החלב, הכאב מתחיל להרגע, הוא ממשיך לינוק עוד קצת עד שהכאב בפטמה נרגע ואז הוא עובר להעניק את אותו הטיפול לפטמה השניה.
את מרגישה איך הכוס שלך נהיה רטוב יותר ויותר עם כל יניקה שלו מהשד גדול והכבד שלך, הנשימה שלך נעשית מהירה, את שולחת את ידך ומלטפת לו את הביצים הנפוחות, גם הנשימה שלו נעשית מהירה יותר, את שולחת את ידך השניה ונוגעת בדגדגן שלך, ברגע הנגיעה את פולטת אנחה חזקה, באותו הזמן לוחצת בחוזקה על אשכיו ברפלקס בלתי נשלט ושניכם גומרים מיידית בעמידה, מצחקקים, נבוכים מעוצמת החוויה.
אחר כך כשהנשימה מסתדרת הוא אומר “כבר הרבה שנים אני מדמיין לעצמי את המפגש הזה בינינו, בכל מיני מקומות אקזוטיים, אבל אף פעם לא חשבתי שנעשה את זה בכניסה לבית”.
הוא אומר שתמיד אהב אותך ורק חיפש להסתכל עלייך ושאת אף פעם לא שמת עליו ואפילו לא ראית אותו.
את מנסה להתקומם “זה לא נכון” את אומרת. אבל הוא מניח את ידו על שפתייך ואומר “עזבי, זה היה פעם, היום את כאן וזה מה שחשוב”.
