אחותו הקטנה

זה התחיל בהודעת טקסט פשוטה: “מה אומר אחי? רוצה לקפוץ לשתות משהו?”
“בטח” עניתי, “נשב במקום הקבוע?”

עברה לא יותר משעה וכבר ישבנו עידן, דניאל ואני בבר הקבוע בירושלים שאליו אנחנו יוצאים כל חמישי כבר שנה וחצי.
אוי, כמעט ושכחתי להציג את עצמי, אני יוסף, בן 21, חייל לקראת שחרור. עידן הוא החבר הכי טוב שלי, משרת איתי, עבר איתי את כל המסלול ומאז אנחנו באותו הצוות. דניאל היא אחותו של עידן, קטנה ממנו בשנתיים והתגייסה ממש לפני חודשיים.

ישבנו בבר במרכז ירושלים, שותים, מעשנים ומחליפים חוויות עם כמה חברים משותפים שבאו והלכו מידי פעם. עוד לפני ששמנו לב השעה כבר הייתה 1 לפנות בוקר ואני, בתור היחיד שלא שתה יותר מכוס בירה או שתיים, התנדבתי לנהוג. נוסע בכבישים הריקים של ירושלים כשעידן יושב לידי ודניאל מאחוריו. מנהלים שיחה ערה על דא ועל הא.
“איפה אתה רוצה שאוריד אתכם?” שאלתי את עידן.
“סע לקטמון. תוריד אותי אצל חברה שלי”.
“אותי תוריד בבית. אתה יודע איפה זה” הוסיפה דניאל.
המשכנו לנסוע על בגין, הכביש הראשי, עד ליציאה לקטמון.

“אתה מגיע לשבת?” שאלה דניאל את עידן, “בטח. מחר בבוקר אני מגיע עם רבקה, וגם יוסף בא לסעודה בערב” ענה. “תוריד אותי פה. אלך את השאר ברגל שלא תצטרך להסתובב על קו רצוף” הוסיף.

המשכנו לנסוע על הכביש הראשי לכיוון בית הוריו של עידן, דניאל הורידה את חגורת הבטיחות והשתחלה אל המושב הקדמי. מסיטה אותי מעט מהנתיב “זהירות משוגעת!” צעקתי והחזרתי אותנו למרכז הכביש. ”מה קרה? אתה לא יודע לנהוג כשבחורה מסתירה לך את הכביש?” צחקה דניאל.
“תלוי איזו בחורה…” גיחכתי בשקט.
“תפנה פה! אני מכירה אחלה דרך קיצור” הפתיעה אותי דניאל, תוך שאני שובר את ההגה ימינה ליציאה מהכביש בו מעולם לא נסעתי. הבנתי פתאום שהכל חשוך והכביש נהיה צר ומפותל. “לאן הבאת אותנו? לא בא לי ליפול מצוק עכשיו” אמרתי. ”אל תדאג… אני מכירה טוב את הדרך הזאת, קח פה שמאלה ואז תמשיך עם הכביש עד הסוף.”

נסעתי כפי שאמרה, כשבינתיים דניאל חלצה נעליים, הניחה את הרגליים על הדשבורד והתחילה לגלול תמונות באינסטגרם, ”אם את הולכת להיות על הפלאפון, לפחות שימי מוזיקה” אמרתי, נוזף כמעט ומנסה להתרכז בדרך אליה הביאה אותי.
דניאל שמה שיר של הפיל הכחול במערכת של הרכב ונשכבה כשראשה על ירכי ורגליה על החלון.

”רק שעידן לא יראה אותך ככה” צחקתי. יודע כמה הוא שומר על אחותו הקטנה, ”מה שעידן לא ראה אותי עושה היה יכול לגרום לו להתקף לב” צחקה גם היא. ”ומה זה?” שאלתי, ”בוא נגיד שאני לא הילדה בת ה-12 שהוא חושב שאני. גדלתי קצת”. ”רואים” זרקתי מבט לכיוונה, מתייחס באופן חד משמעי לחזה הגדול שהיה מובלט עם חזיית פוש אפ לא נחוצה.
”תסתכל על הכביש” זרקה לכיווני, כאילו ממש ראתה את מה שעבר לי בראש, החזרתי את עיניי אל האפלה של הכביש המתפתל, מנסה לתמרן כך שהאגן שלי יורחק מראשה של דניאל שלא חלילה תרגיש את איברי שהלך והתנפח לו מעצם השיחה בינינו.

“מה אתה חושב על רבקה? חברה של עידן?” ניסתה דניאל לפתוח בשיחה.
”נראית סבבה. לא כל כך מכיר אותה אם להגיד את האמת.” השבתי.
”קצת ביצ’ית לטעמי. גם כל היום מסתובבת עם המיני שלה והגופיה כאילו היא איזה משהו…” הוסיפה, הבטתי לכיוונה, שוקל את מילותיי בזהירות, ”ומה שאת לובשת עכשיו לא נחשב מיני גופיה?” כמובן שאת התשובה לכך ידעתי בעצמי, למרות חוש האופנה הלא מפותח שלי, יכולתי כמעט ולראות את תחתוניה וחזה פשוט קפץ לכיווני עם כל בור בכביש. “לא אותו הדבר, לה יש חבר, אני עוד מחפשת” ענתה.
”לך יש מישהי עכשיו?” שאלה.
”לא כרגע” אמרתי והסתכלתי לכיוונה לקראת עוד בור גדול בכביש עליו עמדנו לעלות. דניאל הרימה את מבטה וראתה אותי מסתכל עליה, חייכה, וחזרה להתעסק עם הפלאפון.

הגענו לבית שלה. עצרתי בחנייה החשוכה מתחת לבניין, ”הגיע הזמן ללכת לישון” אמרתי.
דניאל נמתחה ופיהקה, גולשת לכיווני וללא ספק מרגישה את הבליטה שבמכנסיי, ”טוב אני עולה, ממש עוד רגע” אמרה, ונשארה לשבת. מחכה לסוף השיר.

סוף סוף יצאה דניאל מהאוטו, הסתכלתי עליה הולכת לכיוון הכניסה המוארת חלקית של הבניין, מניעה את אגנה באופן מודגש, לדעתי בכוונה, ואני, תוך כדי נעיצת מבט קדחנית באחורייה בזמן שהיא מזינה את קוד הדלת של הבניין, פותח את רוכסן המכנס שלי ושולף את איברי החוצה. לא מסוגל להמתין עוד וגם ללא סיבה שלא לפרוק מתחים בחניה השוממת התחלתי לשפשף. עצמתי עיניים, מדמיין את דניאל נמרחת עלי, דבר שאני יודע שרחוק מהמציאות, כי איך אוכל להסתכל לעידן בעיניים אחרי דבר כזה?

פתאום דפיקה בחלון של הרכב, אני נבהל ומסתיר את איברי בידיי, מתוך מחשבה ששכן עצבני הולך להתחיל להטיף לי אני מוריד את החלון מלא האדים ורואה את דניאל מסתכלת עלי, מחוייכת.
”צריך עזרה עם זה?” שאלה חצי צוחקת, ”מה את עושה פה?!” זעקתי. ”ראיתי שלא יצאת מהחניה אז רציתי לראות אם הכל בסדר, כמו שאני רואה הכל יותר טוב מבסדר” המשיכה.
אני, בשארית כוחותיי המנטליים לעמוד מולה בלי לנשק אותה זעקתי ”לכי מפה!” וסגרתי את החלון. ”בסדר בסדר, לא צריך לצעוק” השיבה ותוך רגע הלכה אל צידו השני של הרכב ונכנסה למושב שלידי.
אני משותק, לא מאמין למה שאני רואה, מרגיש את דניאל מזיזה את הידיים שלי מהזין שכבר הספיק להתרכך, ולפתע מרגיש קור נוזל לי על הכיפה, מסתכל למטה ורואה את הריר שהזילה דניאל מפיה נוזל לי מהאיבר אל הריפוד של הכיסא. דניאל, באסרטיביות והחלטיות ירדה לכיוון ערוותי והחלה ללקק לי את הזין מלמטה למעלה. מרטיבה את כולו, תוך ליקוק שפתיים מעורר. נקודת האל חזור נחצתה ולי לא נשאר סיכוי, הזין שלי נמתח לדום והרגשתי איך לאט לאט ידיי תופסות בשערה של דניאל ומורידות את ראשה מטה. היא לא התנגדה אלא שחררה עוד טיפת רוק שנזלה לי על הכיפה והכניסה אותה ישר לפה. צמרמורת התפשטה לי בגוף, כשיד אחת על ראשה והשניה מלטפת לה את הגב מתחת לחולצה אני מתחיל להתנשף, מרגיש את חום פיה עוטף לי את הזין בזמן שהיא יונקת אותו עמוק לגרונה.

לפתע היא מתרוממת, מדליקה את החימום, “שלא יהיה לי קר” היא מכריזה ומורידה את חולצתה ואת החזיה, משחררת את שדייה הגדולים לאוויר הפתוח. אני בקושי מספיק ללטף לה את החזה והיא כבר חזרה לינוק לי את הזין ברעש מחרמן. תוך כדי שדניאל מוצצת לי אני משחיל את כף ידי מבעד לחצאית המיני שלה ומתחת לתחתון ומתחיל לעסות לה את הישבן, מועך ומשחרר את התחת המוצק להפליא של אחותו הקטנה של החבר הכי טוב שלי. דניאל משחררת גניחה רטובה וקולנית, ומגבירה את הקצב. אני, בהתאמה, משעין מעט את המשענת אחורנית נותן לה לעשות את העבודה.

קול צפירה מקפיץ את שנינו, מפלח את האפלה. נראה שדניאל ניסתה לשפר תנוחה והשעינה את ידה על ההגה, שהפעיל את הצופר. היא התרוממה בצחוק מתגלגל, תוך כדי צחקוק נישקתי אותה על השפתיים, מחדיר לשון ומרגיש את הסנטר הרטוב שלה נמרח לי על הלחיים. בלי לבזבז זמן מיותר חזרה דניאל לעבודה, מוסיפה גניחה וחרחור פה ושם להנאתי בעיקר, כשאני לוחש לה מתענוג ”אוי דניאל, איך אני אוהב אותך על הזין שלי”.

דלת הבית נפתחה בזהירות, דניאל לא שמה לב אך דמות התקדמה לכיוונינו עם חלוק משובץ, דמות מבוגרת, אמא של עידן ודניאל! פתחתי את החלון לכדי חריץ וצעקתי ”מה נשמע שגית? זה יוסף, אני בדיוק מוריד את דניאל!” אמא של דניאל אמרה/צעקה בתגובה “למה אתה צופר? חשבתי שקרה משהו!”. “לא לא, זה היה בטעות, דניאל שניה מארגנת את התיק ועולה למעלה.” שגית הסתובבה בלי להשיב וחזרה אל הבניין.
”את יודעת שהיא לא אוהבת אותי בכלל…” זרקתי לדניאל בעוד היא עובדת קשה על איבר המין שלי בטכניקות חדישות שמעולם לא הכרתי, ”כן” היא גמעה תוך עליה לאוויר ”אבל אני לא היא” גמרה אומר והדביקה לי עוד נשיקה רטובה על השפתיים.

צחקתי בקול בזמן שדניאל הזילה עוד קצת רוק (וכנראה שגם קצת זרע מוקדם) על הזין שלי וירדה להמשיך למצוץ.
אני, כשהיד שלי חוזרת למשש את אחוריה וידי השניה מלטפת את ראשה, גונח כשאני מתקרב לנקודת השיא.
“עוד רגע…” אמרתי בקושי, מנסה להזהיר אותה לקראת הגמירה, אזהרה שככל הנראה הייתה מיותרת, מאחר והשינוי היחיד שעשתה היה הוספת יד משפשפת בתנועות מעגליות על בסיס הזין הרטוב. נמתחתי והעברתי את ידי הימנית אל מתחת לבטנה של דניאל, מתחת לתחתון ואל תוך הכוס הספוג שלה, מרגיש אותו מתנפח ומגיר נוזלים, גמרתי באנחה אדירה לתוך פיה, מספר מטחים מכובד השתחרר ומילא את פיה. לזכותה יאמר שהיא לא בזבזה אף טיפה, בלעה הכל והוסיפה ללקק מסביב לכיפה עד שקמל הזין חזרה לגודלו הרגיל.

הוצאתי את ידי מתחתוניה ושחררתי את ראשה. ”וואי דניאל…” נאנחתי בסיפוק ”את פשוט מטורפת”. היא הסתכלה עלי וקירבה את ראשה לראשי, ”אני חייבת לעלות, אמא שלי יודעת שאני פה, אבל אל תדאג מתוקי, עוד נשלים את זה”, דניאל התכופפה עוד קצת ונישקה אותי על השפתיים, ממלאת את פי בטעם של זרע מלוח. לובשת במהירות שיא את חולצתה ולוקחת את החזיה ביד, יוצאת מהרכב ונעלמת בחדר המדרגות של המבנה.
אני יושב ברכב, המום, מנסה להבין איך אוכל לדבר עם עידן ומשפחתו בסעודת שאליה הוזמנתי אחרי חילול אחותו הקטנה.