השיר שלנו – חלק ב – זהר

זהו המשך לסיפור השיר שלנו ומולץ לקרוא אותו תחילה

בין המשמרות שלה והעבודה שלי, יצא לנו להפגש פעמיים או שלוש בשבוע. הייתי אוסף אותה בדרך מהעבודה והיינו באים אליי. שם הבגדים החלו לרדת ברגע שהדלת נסגרה. שיר הייתה כך כך רעבה לסקס שאם לא הייתה לנו הנסיעה הקצרה ביחד, לא היינו אומרים זה לזו ״שלום״.

אחרי זיון מהיר שבו בדרך כלל היינו גומרים ביחד (היא הייתה עוזרת לי במקרה הצורך לדחות את הגמירה, אבל לרוב היא הייתה כל כך מגורה שהיא הייתה גומרת באותו זמן איתי), היינו שמים על עצמנו מינימום הכרחי של בגדים והולכים להכין משהו לאכול. אהבתי לראות אותה מכינה אוכל. כמו בסקס היא אהבה להתנסות בדברים חדשים. בעיקר טעמים עזים והרבה תבלינים. היא לא הייתה בשלנית, וגם אני לא. הכנו דברים זריזים ממה שהיה בבית. פעמים בודדות הלכנו יחד לקניות כדי ״לצוד״ מוצרים שלא ניסינו קודם. לפעמים היא הייתה שולחת לי מתכון לרוטב חדש לפסטה או סלט חדש לנסות, או שהייתי מוצא בעצמי. אבל בדרך כלל זה פשוט היה לצוד במקרר ובארונות אחרי דברים שאפשר לשלב עם מה שהיה מבושל באותו יום.

אחרי הארוחה היינו יושבים יחד מול הטלויזיה ורואים פרק בסידרה. לא היה לאף אחד מאיתנו כוח ליותר מפרק אחד, שלא לדבר על סרט באורך מלא, וגם לא חשק. כי רצינו להגיע לשלב הבא של הערב.

לצורך השלב הבא של הערב שוב הורדנו את מעט הבגדים שהיו עלינו. הפעם כבר לא היה לנו הלחץ הזה להזדיין, כי טיפלנו בזה בתחילת הערב. אז היינו נינוחים יותר ורגועים. היה לנו זמן ללמוד להכיר זה את גופה של זו, את כל הפינות, ואת כל התגובות. מה נעים, מה פחות נעים. מה מגרה, מה כואב. הכל. זה היה תהליך של למידה הדדית, כמעט מחקר אקדמי. היו לנו גבולות שקבענו מראש לא לעבור: לא להכאיב בכוונה, בלי חניקות, בלי סקס אנאלי. מעבר לזה הכל היה פתוח וניסינו הכל. תנוחות חדשות, כיסוי עיניים, אפילו קצת קשירות. לא הכל היה מוצלח, אבל גם אז זה היה בסדר. זה היה בסדר לטעות. זה היה בסדר לא להצליח. אהבתי את זה אצלה מאד.

לרוב היא נשארה לישון אצלי. את השעון ל-5 בבוקר היא כיוונה לפני שהורדנו בגדים, כי היינו נרדמים מהר אחרי שהיינו גומרים. היינו נרדמים בכל מיני תנוחות מוזרות. קרה שנרדמנו מחוברים, ואחרי זה שרף לה הנרתיק במשך יומיים ולא יכולנו להזדיין, רק לרדת זה לזו.

כשלא היינו יחד — כשהיא הייתה במשמרת, או אני עבדתי, תקשרנו בעיקר בווטסאפ. בלילות שביליתי בלעדיה היא תמיד התעניינה אם כבר אוננתי ואם חשבתי עליה כשעשיתי את זה. לפעמים היא הייתה שולחת לי תמונות של חלקי גוף שלה שכנראה צילמה בשירותים. פעם אחת, אחרי שהתקלחה בבית החולים בעקבות פציינט שהקיא עליה, היא צילמה סלפי שלה ערומה. זו הייתה תמונת העירום הראשונה שהיא שלחה לי שבה ראו את הפנים שלה. על התמונה היא כתבה ״מתגעגעת״.

לילה אחד, כחודש אחרי שהתחלנו לצאת היא כתבה לי:
״היי אורן, כבר אוננת הלילה?״
״שלום גם לך, שיר…״ — עניתי בסרקזם על הנטיה שלה לגשת ישר לעניין — ״גם אני התגעגעתי…״
״התגעגעת מספיק כדי לאונן?״
״אני עדיין סוגר כאן עניינים, עוד לא הגעתי למיטה.״
״כשתגיע למיטה אתה מתכנן לאונן?״
״כן, זו התוכנית.״
״יופי. וכשתעשה את זה, תחשוב עלי?״
״סביר להניח שכן. אני עדיין לא יודע. לא חשבתי על זה״ — הקנטתי אותה, תחילה חשבתי שזה יעצבן אותה, אבל זה דוקא גירה אותה.
״ואם לא תחשוב עליי, על מי תחשוב?״
״אני עוד לא יודע. יש כמה מועמדות…״
״ממ, כמה מועמדות, בו זמנית?״
״אני לא חושב שאני יכול לעשות את זה עם כמה מועמדות בו זמנית…״
״לעשות ולדמיין זה שני דברים שונים…״
״זה נכון. אולי נתת לי רעיון.״
״אולי כמה מועמדות ואני? אשמח להצטרף לחגיגה!״
״אין בעיה. קבענו. כמה מועמדות ואת. אצלי בדמיון בעוד חצי שעה בערך.״
״ואז תאונן?״
המשפט הקודם שלי היה מרומז מדי? החלטתי להיות הכי קונקרטי שאני מסוגל:
״כן, ואז אני אאונן. אני אדמיין את עצמי מזיין אותך ועוד כמה מועמדות בזמן שאני נוגע בעצמי, כלומר בזין שלי, עד שאני אגמור.״
״יופי. אני אוהבת שאתה גומר. תבטיח לי שתגמור חזק.״
״מבטיח.״
ואז היא החלה לכתוב בטון רציני יותר.
״עצוב לי שאתה צריך לדאוג ככה לעצמך. שאני לא שם כדי שתגמור בתוכי.״
״זה בסדר. את מספקת לי הרבה חומר טוב לדמיון.״
״אני רוצה לתת לך יותר מזה. אני רוצה לתת לך כוס שתוכל לזיין גם כשאני לא שם.״

לא ידעתי איך להגיב לזה. הייתי בהלם, מגורה מעצם ההצעה, אבל הרגשתי שיש לי כל כך הרבה ממנה ולא יכולתי לחשוב על אף אחת אחרת. מיותר לציין שלא באמת היו ״מועמדות״. לקחתי דקה כדי לנסח את התשובה, ועניתי, שוב, בצורה הכי קונקרטית שיכולתי.
״הכוס היחיד שאני רוצה לזיין זה הכוס שלך. אם הכוס שלך במשמרת, אני אחכה עד שהוא ייגמור את המשמרת ואז אני אגמור בתוכו ואדאג שגם הוא יגמור, לא רק את המשמרת.״
״תשובה טובה! אבל אם אתה רוצה, אני בסדר עם זה. למעשה, אני יכולה לנסות להכיר לך…״
״זה באמת בסדר. את שואלת כי את רוצה לזיין מישהו שם? אולי איזה סטאז׳ר חמוד?״
״כבר זיינתי כמה סטאז׳רים חמודים ופחות חמודים לפני שהכרנו. הבעיה היא שהארץ קטנה ובית החולים קטן והסטאז׳רים הופכים למתמחים וזה נהיה לא נעים. לא, אני לא רוצה לזיין פה אף אחד. הזין שלך הוא היחיד שאני רוצה בתוכי. אני פשוט רוצה שיהיה לך טוב איתי, ושלא ייחסר לך דבר.״
״לא חסר לי דבר איתך. את החברה הטובה ביותר שהייתה לי אי פעם.״
״אתה בטח אומר את זה לכל הבנות ;-)״
״טוב, את הזיון הכי טוב שהיה לי אי פעם. את זה לא הייתי אומר לאף אחת אחרת.״
״צודק. גם אתה שלי :-)״

הורדתי את הבגדים, נכנסתי למיטה והתחלתי לאונן. התוכנית המקורית שלי הייתה לחשוב על דברים חדשים שאוכל לנסות עם שיר, אבל בעקבות השיחה המחשבה היחידה שיכולתי לחשוב עליה הייתה לעשות את זה עם שיר ועוד מישהי, יחד. לא בלעדיה. לא יכולתי אפילו לחשוב לזיין מישהי אחרת בלעדיה, אבל איתה זה איכשהו הרגיש בסדר. לא דימיינתי מישהי ספציפית, פשוט עוד מישהי במיטה, ליד שיר. דימיינתי איך אני מזיין את השניה בזמן שאני מתנשק עם שיר. אח״כ דמיינתי את שיר והשניה מתנשקות. אז גמרתי, בדמיון, ובמציאות.

בשבועות שאחרי השיחה הזאת הנושא לא עלה. שיר לא העלתה אותו שוב וכמובן שגם אני לא. אבל כעבור כחודש, כשהיינו בערך חודשיים יחד ובאתי לאסוף את שיר כרגיל מדירתה, היא חיכתה לי למטה עם שתי מזוודות גדולות.
״מה עם המזוודות?״ שאלתי, בעודי עוזר לה להכניס אותן למושב האחורי ברכב.
״זהר זרקה אותי מהדירה.״
״מה קרה? לא שילמת לה? את צריכה כסף?״ — האמת הייתה שלא ידעתי כלום על מצבה הכלכלי של שיר. לא דיברנו על זה ולא הרבנו לצאת, וכשיצאנו, בד״כ אני שילמתי. אבל תיארתי לעצמי שכסף לחדר בדירת שותפים היה לה.
״לא, לא בגלל כסף. זה סיפור ארוך. אספר לך כשנגיע. יהיה בסדר אם אחנה את הדברים שלי אצלך עד שאמצא מקום אחר?״
״מקום אחר?״ — שאלתי בפליאה — ״את יכולה לפרוק את המזוודות אצלי בארון ולגור איתי כמה שתרצי. ואני מבטיח לך שגם אם חס וחלילה ניפרד, אני אתן לך זמן להתארגן ולא אזרוק אותך עם מזוודות על המדרכה.״
״תודה, אני מאד מעריכה את זה.״
כשהגענו הביתה התחלנו להתנשק ושיר החלה להוריד לה ולי את הבגדים, אבל עצרתי אותה והזכרתי לה ״סיפור ארוך?״
״זה לא יחכה לאחרי הזיון?״
״אני במתח…״
״טוב, אז סיפור ארוך…״

היא לבשה את החולצה שכבר הייתה על הרצפה, ואני כיפתרתי את כפתור המכנסיים שהיא הספיקה לפתוח. התיישבנו זה לצד זו על הספה, והיא החלה לספר.
״יש משהו לגבי שלא סיפרתי לך.״
״ספרי לי כל דבר. אני מאוהב בך, ושום דבר לא ישנה את זה.״
״אני בי״.
לרגע לא הבנתי למה היא התכוונה.
״את בך?״
״לא… אני בי—סקסואלית. אני אוהבת גם בנים וגם בנות.״
״אהה… וזהר?״
״היא אולי מספרת לעצמה שהיא בי, אבל היא לגמרי גיי. ואני שברתי לה את הלב.״
״אוי, זו בטח הרגשה נוראית.״
״כן, זה לא קל.״

שיר נאנחה והחלה לספר.
״התחלנו באמת בתור שותפות. הייתי צריכה דירה אחרי שנפרדתי מהדביל שיצאתי איתו לפני שנה וראיתי את המודעה של זהר בבית החולים. היא אחות שם. המחיר נראה לי, והיה לי נחמד שזו אחות מאותו בית חולים, ושהיינו פחות או יותר באותו גיל. כל השאר לא שינה לי. אז נפגשנו והקלקנו מייד. לקחתי את החדר בשמחה. הכל היה רגיל בהתחלה. בכלל, לא התראנו הרבה. שתינו עבדנו משמרות אבל משמרות שונות. היה קשה לעקוב מתי אני אמורה להיות בבית ומתי היא. זה היה טוב בהתחלה, ׳גדרות טובות עושות שכנים טובים׳. אבל בפעמים שכן נפגשנו משהו לאט לאט השתנה. למשל, היא התחילה להיות יותר ויותר מרושלת לידי בענייני בגדים.״
״מה הכוונה?״ — תיארתי לעצמי, אבל רציתי יותר פרטים. זה נשמע סיפור שכיף לשמוע.
״הכוונה היא שהיא לא תמיד טרחה להתלבש לגמרי כשהיא הייתה לידי.״
״את יכולה לתת דוגמא?״ — הקשיתי. שיר עשתה פרצוף על זה שאני מנסה להתגרות מסיפור על תלאות האהבה שלה, אבל היא שיתפה פעולה בכל-זאת.
״כן. למשל, היא מעולם לא לבשה חזיה בבית, בהתחלה היא הייתה הולכת עם חולצות ענקיות ולא ראו כלום. אבל לאט-לאט היא התחילה ללכת יותר עם גופיות צמודות, והשדיים שלה ממש בלטו מהן. עוד דוגמא הייתה שכשהיא התקלחה היא לא טרחה לסגור את הדלת. זה בסדר, שתיינו בנות, ובנות לא אמורות להתבייש אחת מהשניה, אבל זה משהו שלא היה בהתחלה והשתנה לאורך הזמן. היא ממש רצתה שאראה אותה עירומה.״
״ואיך זה היה לך?״
״האמת… שזה היה לי נחמד. יש לה גוף יפה. ראית אותה. היא טיפה מלאה, אבל עדיין בצורה חיננית. השדיים שלה הרבה יותר גדולים משלי, אבל עדיין סבירים בכל קנה מידה. והיא הייתה מתאמנת, אז היא הייתה יחסית חטובה ושרירית. גם זה — לא יותר מדי. היא לא גברית או משהו.״
״נמשכת אליה?״
״כן.״
״זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשת שאת נמשכת לבחורה?״
״לא. זוכר שסיפרתי לך שהזיון הראשון שלי היה בצבא?״
״כן.״
״אז, זה לא היה עם גבר. כמובן שהזדיינתי גם עם בנים בצבא, אבל הפעם הראשונה שלי הייתה עם דווקא עם בת.״
״ספרי!״
״אין הרבה מה לספר. היינו בקורס בצבא. היא ואני לא קמנו בזמן יום אחד והשאירו אותנו שבת בבסיס. היו לנו תורנויות, אבל רוב הזמן היה משעמם מוות. היא הציעה שנלך להתקלח יחד. זה די סטנדרטי, הרי המקלחות שם משותפות. הורדנו בגדים. היא אמרה לי שאני יפה. החזרתי לה את המחמאה. היא באמת הייתה יפה. יותר ממני.״
״אין כזה דבר…״
״שתוק…״ — היא נתנה לי דחיפה קטנה — ״אתה לא חייב להגיד את זה…״
״אבל זה נכון. לפחות בשבילי.״
״חנפן בכל מקרה, איפה היינו?״
״בחורה ערומה איתך במקלחת…״
״אה, כן. אחרי שהתקלחנו והתנגבנו, היא הציעה שנחזור לחדר ככה, ערומות. עטפתי את עצמי במגבת, אבל היא הנידה את הראש שלה ושאלה אם יש לי אומץ ללכת בלי המגבת. הורדתי מעלי את המגבת, ויצאתי איתה מהמקלחת אל המסדרון של מגורי החניכות, שתינו ערומות. היו שם רק בנות, אבל מדי פעם היו מגיעים לשם גם מדריכים. בכל מקרה, הגענו לחדר. עדיין ערומות. היא התקרבה אלי, ליטפה את הזרוע שלי ואמרה לי שוב שאני יפה. הלב שלי פעם כל כך חזק שממש שמעתי את הפעימות. לא ידעתי מה אני חושבת על זה, אבל זה הרגיש טוב. התחלתי ללטף אותה בזרוע גם אני. זה נתן לה ביטחון והיא התקרבה אלי עוד. הפטמות שלנו נגעו זו בזו. היא קירבה את הפנים שלה לשלי ושאלה בקול עדין אם אי פעם נישקתי בחורה. אמרתי לה שלא. היא נישקה אותי נשיקה עדינה-עדינה. זה הרגיש טוב ונישקתי אותה בחזרה. אחרי הנשיקה היא לקחה חצי צעד אחורה והביטה בי מלמטה למעלה. היא ליטפה לי את השדיים, ירדה אל הבטן, ולבסוף העבירה את היד שלה על המפשעה שלי. היא שאלה אותי אם זה נעים לי ואמרתי לה שכן. אחר כך היא שאלה אם אני רוצה לגעת בה ככה.״
״ונגעת?״
״בטח! היה לה גוף ממש יפה. אם היא לסבית, הגברים ממש הפסידו. ואתה יודע… בגיל 18 הגוף נראה במיטבו.״
״הגוף שלך נראה מושלם גם היום. את חכמה יותר, אבל עדיין נראית כמו בת 18.״
״מחמאות לא יעזרו לך אצלי״ — היא חייכה — ״אני אתן לך גם בלעדיהן.״
״אז נגעת גם בה…״ — הזכרתי לה איפה עצרנו בסיפור.
״כן. בשדיים שלה, שעמדו כל-כך יפה… אני עדיין זוכרת… ובבטן, ובישבן, ובמפשעה. כשנגעתי לה במפשעה היא נאנחה מהנאה ופישקה מעט את הרגליים. האנחה הייתה כנראה מזוייפת, אבל היא פשוט רצתה שאמשיך. היא התיישבה על אחת המיטות ופישקה את הרגליים. ראיתי את הכוס שלה. היא שאלה אותי אם אני נוגעת בעצמי. אמרתי לה שכן. היא שאלה אם אני רוצה לגעת בה כמו שאני נוגעת בעצמי. הסכמתי והתחלתי לגעת בה שם.היא נאנחה מהנאה. הפעם זה נראה יותר משכנע. בזמן שנגעתי בה שם היא ליטפה אותי. היא גם קצת כיוונה אותי והראתה לי איך היא אוהבת את זה.״
״היא גמרה?״
״לא, אבל זה מאד גירה אותה. אחרי דקה או שתיים היא סגרה את הרגליים, קמה מהמיטה וסימנה לי לשבת במקומה ולפתוח את הרגליים שלי. היא אמרה לי להישען אחורה. אז היא קירבה את הפה שלה לכוס שלי והתחילה ללקק אותי. היא שאלה אותי אם ליקקו אותי פעם ככה ואמרתי לה שלא. היא עשתה עבודה ממש טובה. אני לא יודעת כמה תירגול היה לה עד אז, אבל זה הרגיש ממש מעולה. גמרתי תוך פחות מדקה. פחדתי שמישהו שמע אותי שם, מרוב שגנחתי חזק.״
״ירדת גם לה?״
״כן, אחרי שקצת נרגעתי, שאלתי אותה אם היא רוצה שאעשה את זה גם לה. היא הסכימה, ונשכבה על מיטה אחרת בחדר. היא הראתה לי איפה הדגדגן שלה. אני מאמינה שהייתי מוצאת אותו בעצמי, אבל זה נחמד שמראים לך.״
״כן, גם אני הייתי מוצא את שלך בעצמי, אבל שמח שהראית לי אותו בפגישה הראשונה שלנו.״
״טכנית, זו לא הייתה ממש פגישה. זה היה ׳זיון טרום פגישה׳.״
״צודקת. אאמץ את המושג הזה, ׳זיון טרום פגישה׳.״
״בקיצור, ירדתי לה. היא לימדה אותי את הטריק עם האצבע, זה שלימדתי אותך. זה היה ממש טוב. גם היא גמרה חזק. אולי לא כמוני, אבל חזק. אחר כך התלבשנו והלכנו לאכול.״
״עשיתן את זה שוב?״
״לא. לא היו הזדמנויות. הקורס הסתיים והציבו אותנו בבסיסים שונים. גם לא שמרנו על קשר. אין לי מושג מה היא עושה היום, איך היא נראית, אם היא עם אישה או עם גבר… אין לי מושג. אבל זה היה הניסיון המיני הראשון שלי בכלל, והראשון עם אישה, ואני לא הייתי אני אם לא היה לי הניסיון הזה.״
״אני בטוח שהיית את… פשוט קצת אחרת… אולי בלי הטריק עם האצבע…״

לרגע שכחנו איך הגענו לדבר על הפעם הראשונה של שיר, אבל בסוף היא נזכרה.
״אה, כן, דיברנו על זהר ועל מופעי הסטרפטיז הפרטיים שהיא עשתה בשבילי.״
״כן, זה…״
״זהו, אז כן נמשכתי אליה, אבל לא ידעתי איך אני מרגישה כלפיה באופן כללי, אז לא ממש שיתפתי פעולה.״
״כלומר, את לא היית רשלנית עם בגדים.״
״אפשר לומר שלא. סגרתי את הדלת כשהתקלחתי, לא הלכתי עם גופיות צמודות בלי חזיה… כל זה… אבל היא המשיכה לעשות את זה. כנראה שהיא שמה לב לזה שאני כן מתגרה. מדי פעם, כשלוחות הזמנים שלנו איפשרו את זה, היינו יושבות יחד בסלון ורואות איזה סרט דבילי. היינו מכינות פופקורן במיקרוגל ויושבות ורואות סרט, ומתחרות מי תפצח את העלילה יותר מהר.״
״מי הייתה מנצחת בדרך כלל?״
״היא. היה לה חוש לדברים האלה. אני ממש גרועה בזה.״
״אוקיי, תמשיכי…״
״אז יום אחד ישבנו לראות סרט. אני לבשתי בגדי-בית רגילים. לבשתי מכנס קצר וטי-שירט לא צמודה, אבל בלי חזיה מתחת. אתה מכיר את הציצים שלי…״
״אני מכיר טוב מאד את הציצים שלך…״
״אני לא באמת צריכה חזיה.״
״זה נכון.״
״בכל מקרה, היא לבשה, לשם שינוי, חולצה גדולה בכמה מידות, כזאת שהיא הייתה לובשת בבית לפני מהפיכת הסטרפטיז שלה. בקיצור, ישבנו שם, על הספה, עם הפופקורן בינינו וראינו איזו קומדיה רומנטית מטופשת. עכשיו כשאני נזכרת, היא זו שבחרה את הסרט, ואחד מקווי העלילה שם היה סיפור אהבה בין שתי נשים. רק עכשיו שמתי לב לזה… בקיצור, כשנגמר הפופקורן היא שמה את הקערה על השולחן מולנו, והתקרבה אלי. הירכיים שלנו נגעו. זה הרגיש לי נעים, אבל לא אמרתי שום דבר כי לא ידעתי איך אני מרגישה כלפיה.״
״כלומר הרגשת שאת לא מרגישה כלפיה את מה שהיא אולי הרגישה כלפייך?״
״אפשר לומר. די נמשכתי אליה, אבל לא מעבר לזה. אבל על זה היא כנראה בנתה. כשהיא נצמדה אלי, החולצה שלה עלתה קצת, וראיתי קצת שיערות ערווה מבצבצות ממנה.״
״היא לא לבשה תחתונים?״
״לא. זה היה הפרק של אותו יום ב-׳מופע הסטרפטיז ושמו זהר׳.״
״זה גירה אותך?״
״ברור. אבל שוב, לא אמרתי כלום ולא עשיתי כלום. אבל היא כן. היא ליטפה לי את הירך שהייתה צמודה אליה, עד קו המכנסיים וטיפה מעל. היא הכניסה אצבעות מתחת למכנס, ואז חזרה עם היד במורד הרגל.״
״זה היה נעים?״
״מאד. ניסיתי לומר לה משהו, למשל, שאני לא רוצה את זה איתה עכשיו, אבל היא שמה אצבע על פיה והחוותה אל הטלויזיה, מסמנת לי שהיא כאילו לא רוצה שאפריע לה לשמוע את הסרט. אח״כ היא תפסה את היד שלי בעדינות והניחה אותה על הירך שלה.״
״ונתת לה?״
״הרגשתי שאין לי הרבה ברירה… לא רציתי להפריע לסרט…״
״ואז?״
״היא הזיזה את היד שלי במעלה הירך שלה. הלב שלי פעם חזק כי ידעתי מה מחכה לי בסוף המסלול הזה אבל היא לא נתנה לזה לקרות. כשהיד שלי הייתה אולי חמישה סנטימטר מהמפשעה שלה היא שינתה כיוון והזיזה את היד שלי במורד הרגל שלה.״
״איך הרגשת?״
״רטובה. כמו עכשיו. איך אתה מרגיש?״
״עומד. אבל תמשיכי, אני רוצה לשמוע עוד…״
״אחרי פעמיים כאלה, שכאילו בתמימות, תוך כדי צפיה בסרט, היא הזיזה את היד שלי למעלה ולמטה לאורך הירך שלה, בפעם השלישית היא הביאה את היד שלי כל הדרך אליה. הרגשתי את שיער הערווה שלה ומכיוון שהיא נשענה קצת אחורה והחזיקה את היד שלי עמוק בין הירכיים שלה, הרגשתי גם את הרטיבות שלה. היא עשתה את כל זה בלי להסתכל עלי, או על היד שלי. היא הייתה כאילו שקועה בסרט כל הזמן הזה.״
״מה קרה אז?״
״אז היא הביטה ישר אלי ושאלה, ׳נעים?׳״
״מה ענית?״
״לא עניתי. הנהנתי קצת, אבל לא יכולתי לענות. הייתי בו זמנית מגורה מאד, ומבויישת מאד על זה שלא הרגשתי כלום כלפיה.״
״אז מה היא עשתה?״
״היא אמרה לי שאני מאד יפה, הבחורה הכי יפה שהיא מכירה. אמרתי לה שגם היא יפה, אבל בקול חלש מאד. היא שאלה אותי אם אי פעם הייתי עם בחורה ואמרתי לה שכן. ואז היא אמרה לי שהיא תשמח לראות אותי ערומה.״
״מה עשית?״
״הורדתי את החולצה.״
״באמת?״
״אני לא גאה בזה, אבל הייתי מה-זה מגורה. הפטמות שלי עמדו, הכוס שלי היה רטוב, הייתי חייבת זיון.״
״מה היא עשתה?״
״היא חייכה אלי ואז החלה לנשק את השדיים שלי. היא החמיאה לי עליהם. אני ליטפתי את החזה שלה דרך החולצה והחמאתי לה על השדיים שלה. היא חייכה אלי לרגע, והמשיכה לנשק. אחר כך ירדה עם הנשיקות אל הבטן שלי והגיעה אל המכנסיים. היא שאלה אם היא יכולה ואני הסכמתי. היא הפשילה מעלי את המכנסיים והתחתונים יחד ונישקה אותי במפשעה. אז לא גילחתי כמו עכשיו, אבל גם לא הייתי שעירה כמוה. ראית אותי ככה בזיון הראשון שלנו… היא אמרה לי שהיא אוהבת את הכוס שלי.״
״היא אמרה ׳כוס׳?״
״כן. אני לא הבחורה היחידה בעולם שמשתמשת במילה הזאת. אני יודעת שאתה חושב ככה, אבל זה לא נכון. בקיצור, היא פישקה את הרגליים שלי והתחילה לרדת לי. היא ידעה את העבודה. אולי לא טוב כמו אותה בחורה בצבא, אבל טוב. בוא נאמר, בערך כמוך…״
״תודה, אני חושב…״
״כמוך זה בהחלט לא רע, ואתה משתפר. בקיצור, היא זיינה אותי שם על הספה ואני גמרתי חזק. אחר כך הייתי רעבה לכוס. הפשטתי מעליה את החולצה המטופשת שהיא לבשה, ליקקתי כל סנטימטר בשדיים שלה, בבטן שלה, וכמובן, את הכוס שלה. היא גמרה כל כך חזק שפחדתי שהשכן הזקן בקומה התחתונה, זה עם מכשיר השמיעה שרוב הזמן לא עובד, שהוא אולי לא שמע.״
היה לי מוזר שהיא אמרה ״רעבה לכוס״, אבל זה מה שלמדתי עליה באותו ערב — היא בי, וזה אומר שהיא לפעמים רעבה לזין, ולפעמים לכוס. עדיין לא לגמרי הבנתי איך זה עובד, אבל המשכתי להקשיב.
״אז זהו, מאז התחלנו להזדיין. לא דיברנו על מה אנחנו. בטח שלא קראנו לעצמנו זוג. המשכנו להתראות לפי סדר המשמרות ולראות סרטים עם פופקורן, אבל כשהיה לילה ששתינו בבית, בדרך כלל עשינו אותו במיטה שלה. זה היה נחמד כי הייתה לה מיטה זוגית נורמלית, וראית את המיטה שלי… חוץ מזה, זה היה נחמד כי היה הרבה סקס, ואיתה זה הרגיש מאד נוח וזורם. בהתחלה זה הספיק לי, אבל אחרי כמה חודשים הרגשתי שאני מתגעגעת לזין. אמרתי לה, ולא נראה שהיא התרגשה מזה יותר מדי. היא אמרה לי שאין לה בעיה שאזדיין עם כל אחד, בתנאי שזה ׳אחד׳ ולא ׳אחת׳.״
״ועשית את זה?״
״כן.״
״פרטים?״ — ביקשתי.
״סיפרתי לך. בעיקר סטאז׳רים, בעיקר בחדר כוננות. אף פעם לא מחוץ לבית החולים, אף פעם לא יותר מפעם אחת עם אותו סטאז׳ר. היתרון הוא שבתור אישה זה קל מאד להשיג זיון. החיסרון הוא, כמו שאמרתי לך פעם, שהם לא נעלמים. חלקם כן, הולכים לבתי חולים אחרים, מחלקות אחרות, אבל לא כולם. ואז נתקלים בהם שוב, בקפיטריה, במיון, או אפילו בסבב במחלקה, וזה לא נעים. אני יכולה להזדיין עם מישהו ולא לחשוב על זה יותר. אני חושבת שאצל גברים זה אחרת. גם אם ברור להם שזה רק סטוץ, אם נתת להם פעם אחת הם תמיד יחשבו שאת רוצה אותם. זה מטריד. באיזשהו שלב כבר יצא לי מוניטין של ׳מזדיינת׳ בקרב הסטאז׳רים.״
״אוי, זה לא נעים״ — אמרתי וליטפתי את לחייה.
״זה לא נורא. שיחשבו מה שהם רוצים, לי זה לא משנה מה שאני חושבת על עצמי. מה שכן הפריע זה שהם התחילו לחשוב שזה בסדר לבוא אלי ולבקש סקס.״
״הם עשו את זה?״
״היה אחד שממש עשה את זה. בדרך-כלל, אם הייתי רוצה סטוץ, אני הייתי זאת שיוזמת. אני הייתי שואלת אותו אם הוא היה רוצה לפגוש אותי בחדר כוננות. אז הייתי נועלת שם את הדלת והיינו עושים את זה. השתדלתי תמיד לעשות את זה עם כאלה שאני לא צריכה לעבוד איתם אחר-כך. היה לי פחות חשוב איך הם נראו או מה חשבתי עליהם בתור בני אדם. לא מפריע לך שאני מספרת את זה?״
״לא״ — עניתי — ״אלו החיים שלך לפני שהכרנו. הייתה לך זכות להזדיין עם מי שרצית, מתי שרצית וכמה פעמים שרצית. אני שמח שיש לי הזכות להזדיין איתך עכשיו…״
שיר חייכה אלי ונישקה אותי על הלחי. היא המשיכה לספר. ״אז היה סטאז׳ר אחד, טיפוס חלקלק שכזה, שבתחילת המשמרת האחרונה שלו במחלקה שלי הוא ניגש אלי כבר בתחילת המשמרת ואמר לי, שאם אני רוצה אותו, הוא לרשותי.״
״איך הגבת?״
״התעלמתי ממנו, אבל הוא לא התייאש. מתישהו הוא מצא אותי במטבחון של המחלקה ואמר לי שהוא שמע שאני ׳נותנת׳ לסטאז׳רים, ושהוא מבקש שאני לא אקפח אותו.״
״איזה חצוף! מה ענית לו?״
״אמרתי לו שאני לא ׳נותנת׳ לאף אחד — אני לוקחת את מה שאני רוצה, ושאותו אני לא רוצה.״
״כל הכבוד״ — אמרתי לה, וטפחתי על שיכמה.
״הבעיה הייתה, שבערך בשעה שלוש לפנות בוקר, נהייתי חרמנית, והייתי צריכה זין. הוא היה קרוב, וחדר כוננות היה פנוי…״
״הבנתי״ — אמרתי בקול רציני.
״אמרתי לו שהחלטתי לקחת אותו, אם הוא מוכן. נכנסנו לחדר ונעלתי את הדלת. אתה בטוח שאתה רוצה לשמוע את זה?״
״כן, תספרי הכל״ — אמרתי. האמת היא שהתגריתי מזה.
״הוא רצה להוריד לי את החולצה אבל אמרתי לו שהחולצה נשארת ושהיא לא מפריעה לו לזיין אותי. הורדתי את המכנסיים והתחתונים, והוא הוריד את שלו. הזין שלו כבר עמד לגמרי, אז לא הייתי צריכה לעזור לו. נשכבנו על אחת המיטות, הוא מעלי, והזדיינו. הוא גמר יחסית מהר ויצא ממני. אני שמתי יד על המפשעה והתחלתי לגעת בעצמי. עשיתי את זה בעדינות, רק כדי להשאיר את עצמי מגורה. רציתי שהוא יצא, ואז ארגיש חופשיה לאונן כמו שצריך. אבל הוא רצה לראות. הוא התיישב על המיטה ממולי, הזין שלו עוד בחוץ, ועודד אותי לאונן לפניו.״
״ומה עשית?״
״הייתי מאד מגורה, אז אוננתי. התעלמתי לגמרי מקיומו. חשבתי על דברים אחרים. בעיקר על הכוס של זהר, ואיך שבא לי לאכול אותו. בסוף גמרתי, די חזק. הוא אמר לי שהוא נהנה לראות אותי גומרת. אני שתקתי. לקחתי טישו וניגבתי את עצמי, ואז התלבשתי ויצאתי מהחדר.״
״ואחרי זה החלטת שאת לא עושה את זה יותר עם סטאז׳רים?״
״כן. חודשיים לפני שהכרנו.״
״אני מצטער שנאלצת לעבור דברים כאלה.״ — אמרתי.
״גם אני מצטערת. הבעיה הייתה, שלא רק אני נפגעתי מזה, אלא גם זהר.״
״איך זה קרה?״ — שאלתי.
״כשחזרתי הבייתה מהמשמרת, זהר הייתה בבית. שמחתי שהיא שם, כי הייתי ממש צריכה כוס. נישקתי אותה בלהט. היו לי דמעות בעיניים והיא שאלה אותי מה קרה. התיישבנו על הספה בסלון וסיפרתי לה על הסטאז׳ר. היא חיבקה אותי ושאלה מה היא יכולה לעשות בשבילי.״
״אני חושב שאני יודע איך זה ממשיך״ — אמרתי בחיוך שובבי.
״כן… אתה יכול לנחש… אמרתי לה שהיא יכולה להתפשט. היא הורידה את החולצה ואני הסתערתי עם נשיקות על השדיים שלה. אחר-כך ירדתי עם הנשיקות אל הבטן והורדתי לה את התחתונים. ליקקתי לה את הכוס וזיינתי אותה עם האצבע, עד שהיא גמרה חזק. רק אז נרגעתי. אחרי שהיא חזרה לעצמה היא חיבקה אותי ושאלה אם אני גם רוצה טיפול דומה. אמרתי שכן. היא הזמינה אותי למיטה שלה, הורידה ממני את בגדי בית החולים, ונישקה את כולי. היא סיימה בכוס שלי והביאה אותי לאורגזמה הכי טובה שהייתה לי איתה. אחר-כך היא חיבקה אותי ואמרה לי, בפעם הראשונה, שהיא אוהבת אותי.״
״אז היא אמרה לך את זה?״
״כן.״
״ואיך הגבת? מה אמרת לה?״
״לא אמרתי כלום. היה לי תירוץ… התנשמתי עדיין מהאורגזמה החזקה שהיא נתנה לי. הרגשתי את הדופק מתחזק, לא בגלל האורגזמה אלא בגלל שלמרות שידעתי שהיא מרגישה כלפי הרבה יותר ממה שאני מרגישה כלפיה, עד אותו שלב היא לא אמרה שום דבר מפורשות. ברגע שהיא שמה את הקלפים על השולחן, אני יכולתי לשקר לה, או לעזוב אותה. לא רציתי לעשות אף אחד מהדברים האלה.״
ליטפתי את שיר, חיבקתי אותה ונישקתי אותה על הלחי.
״זו דילמה לא קלה״ — אמרתי — ״איך יצאת ממנה?״
״לא ידעתי מה לומר, אז המשכתי לשתוק. כשהיא ראתה שאני לא עונה היא נישקה אותי שוב ואמרה לי שאני לא צריכה לענות לה. שהנשיקות שלי אומרות לה מה אני מרגישה.״
״והיא צדקה?״ — שאלתי.
״כמובן שלא. נמשכתי אליה, חיבבתי אותה, אבל לא אהבתי אותה.״

הייתה שתיקה קצרה, ואחריה שאלתי:
״וזהר? לה היו סטוצים עם גברים?״
״כן. גם זהר הייתה מזדיינת פה ושם עם גברים. אני חושבת שאצלה זה יותר כי היא לא מודה בזה שהיא לסבית. אני לא מבינה למה. אולי יש לה סטיגמות על זה. נראה לי שהיא באה מבית קצת יותר שמרני… אני לא יודעת. בקיצור, באותו ערב שבו הכרנו הצעתי לה שנצא יחד ׳לצוד׳ זיונים לשתינו. היא מצאה את עמוס… דרך אגב, שמעת ממנו מה קרה בסוף?״
״כן, כמו שאמרת שיקרה… זיון בשירותים, ובלי מספר טלפון.״
״כן, תיארתי לעצמי… ואני מצאתי אותך.״
״אז אני הייתי אמור להיות סטוץ?״ — שאלתי, למרות שידעתי את התשובה.
״כן… בהתחלה… אחר-כך, כשאמרת שאתה מחפש זוגיות החלטתי שאתה לא בנוי לסטוצים. אבל כשביקשת רשות להזמין אותי לדייט, ואז שכחת לבקש ממני מספר טלפון, אז התאהבתי בך.״
״למה דווקא אז?״
״כי היית חמוד. אמיתי. לא מלוקק. לא שלפת שורות מוכנות מראש. היית נער שפגש נערה שמצאה חן בעיניו. אהבתי את זה.״
״אני שמח.״ — חייכתי — ״באמת מצאת חן בעיניי.״
״אחרי שהזמנת אותי לדייט ושנתתי לך את מספר הטלפון שלי, התלבטתי אם בכל-זאת להזמין אותך למעלה, למרות שקודם החלטתי שלא.״
״אז למה בכל-זאת הצעת?״
״מאותה סיבה שהתחלתי להזדיין עם זהר. החרמנות שלי ניצחה.״
״טוב, אני שמח שהיא ניצחה. היה כיף באותו ערב.״
״כן, נכון, אבל היה כיף גם בדייט האמיתי הראשון שלנו, ובכל הדייטים שהיו לנו מאז. הכי חשוב שלמרות שחשבתי עם הכוס במקום המוח או הלב, לא איבדתי אותך. ואני לא רוצה לאבד אותך אף פעם.״
את המשפט האחרון היא אמרה בעיניים מושפלות ובקול חלש, כמעט בבכי.
״למה שתאבדי אותי?״
״כי זה לא סוף הסיפור.״
״איזה סיפור?״
״שלי עם זהר…״
״הבנתי״ — אמרתי כשהאסימון שלי נפל — ״אז איך הסיפור הזה המשיך?״
״מאז שאנחנו ביחד, אתה ואני, אני מבלה פחות בדירה, אבל עדיין הייתי שם לפעמים. זוכר שבהתחלה לא רציתי להעיר אותך ב-5 בבוקר כשאני צריכה לצאת למישמרת, ולכן הייתי חוזרת הבייתה אחרי שהיינו מזדיינים? זה מה שאמרתי לך. האמת היא שבהתחלה לא רציתי לספר לזהר עלינו כי לא ידעתי איך היא תגיב. לא רציתי לפגוע בה.״
״היא הייתה נפגעת ככה או ככה, את אולי רצית לדחות את הקץ…״
״תודה על ההבנה״ — היא אמרה במידה גלויה של סרקזם — ״בקיצור, הייתי עוד מגיעה לדירה, וישנה איתה במיטה. כבר היינו פחות שוכבות, כלומר, אני כבר לא הייתי יוזמת, אבל כשהיא רצתה לא הייתי מסרבת לה. לא רציתי לשקר עם כל מני תירוצים כמו כאבי ראש דימיוניים. אבל ברור ששיקרתי לה… ולך…״
״לי?״
״גם לגבי למה לא נשארתי לישון איתך באותם לילות, וגם כי מדי פעם כן הזדיינתי איתה. כלומר, מעולם לא אמרתי לך שלא הזדיינתי עם אף אחת, אבל זה היה מתבקש מעצם היותנו זוג.״
הנהנתי בעצב.
״לאט לאט הפסקתי לבוא לישון בדירה ועברתי לישון איתך בכל לילה פנוי. הייתי באה לדירה לישון רק אחרי משמרות, ואז הייתי ישנה בחדר שלי. זהר שמה לב שמשהו השתנה וניסתה כמה פעמים לשאול אותי. אתמול סופסוף סיפרתי לה.״
״מה בדיוק סיפרת לה?״
״סיפרתי שיש לי חבר. שאני אוהבת אותו. שאתה לא סתם זיון שיש לי כשאני צריכה זין.״
״את אוהבת אותי?״
היא הביטה בי.
״אתה האדם הטוב ביותר שפגשתי מעולם. אתה החבר הכי טוב שלי. אני מאושרת כשאני לידך כמו שמעולם לא הייתי מאושרת… ויש את עניין הזיונים…״
היא הייתה חייבת להכניס את החלק האחרון במשפט… זה כל-כך שיר…
״גם אני אוהב אותך כמו שלא אהבתי אף אחת בחיי״ — אמרתי לה, והכנסתי — ״… ויש את עניין הזיונים…״ — חייכתי אליה.
״אבל בגדתי בך.״
״אל תעשי את זה שוב.״
״אתה סולח?״
״כבר מזמן סלחתי.״
היא נשמה בהקלה וחייכה אלי.
״אני שמחה, כי אני לא רוצה לחיות בלעדיך.״
היא נישקה אותי על השפתיים.
״את לא צריכה״ — עניתי.

לאחר שתיקה קצרה החזרתי אותה לסיפור.
״אז איך היא הגיבה?״
״לא טוב, מן הסתם. בהתחלה היא כעסה עלי שלא סיפרתי לה. אחר כך היא שאלה אם אני לא יכולה להיות גם אתך וגם איתה. פשוט לבוא מדי פעם אליה לעשות אהבה.״
״היא אמרה ׳לעשות אהבה׳?״
״כן. אמרתי לה שאני מצטערת, אבל אני לא מרגישה כלפיה כמו שהיא כנראה מרגישה כלפי.״
״ואיך היא הגיבה לזה?״
״היא החלה לבכות. אמרה לי שהיא מעולם לא ביקשה ממני כלום, וזה היה נכון. פגעתי בה מאד.״
״מה עשית?״
״ארזתי את הדברים שלי והלכתי הכי מהר שיכולתי. כשיצאתי אמרתי לה שאני מצטערת על איך שזה יצא, אבל היא לא ענתה לי.״
״אני מצטער שזה יצא ככה״ — אמרתי לה בעצב. ליטפתי אותה, והיא נישקה אותי.
אחרי דקה או שתים של שתיקה, פניה של שיר חזרו להאיר.
״יש עוד עניין קטן. אני מקווה שזה לא ייגרום לבעיה כלשהי.״
״מה הבעיה?״ — שאלתי.
״אני עדיין מרגישה שאני צריכה כוס.״
״יש לך…״ — עניתי והצבעתי אל המפשעה שלה.
״אידיוט״ — היא צחקה — ״אני לפעמים עדיין רעבה לכוס. של מישהי אחרת… לא לשלי…״
״אהה״ — אמרתי — ״בגלל זה הצעת לי באותו יום להכיר לי מישהי אחרת לזיין? לא כי את רוצה להזדיין עם מישהו אחר גם, אלא כי את רוצה לזיין את אותה אחת?״
״כן, משהו כזה. יפריע לך אם נעשה פעם משהו כזה?״

לא ידעתי איך להגיב לה. אז לא עניתי.
״באותו לילה, כשהצעתי את ההצעה הזאת, בסוף אוננת?״
״שוב את מציקה לי עם זה?״ — שאלתי בחיוך.
״התכוונתי, זה גירה אותך לחשוב על מישהי אחרת?״
״דמיינתי אותנו עם עוד מישהי.״
״ומה עשינו?״
״אתן התנשקתן.״
״ומה אתה עשית?״
״אני זיינתי.״
״אותה?״
התמהמתי עם התשובה אבל עניתי בכנות.
״כן, אותה.״
״מה אני עשיתי בזמן שזיינת אותה?״
״נישקת אותי.״
״זה גירה אותך לדמיין את זה?״
״מאד.״
״תרצה שנעשה את זה באמת?״
לא עניתי לה. באותו רגע לא עניין אותי כלום. הייתי כל-כך מגורה מכל הגילויים החדשים שרציתי רק דבר אחד.
״אני רוצה לזיין אותך, כאן ועכשיו.״
היא חייכה אלי, ונישקה אותי בלהט. הורדתי לה את המכנסיים והתחתונים, ואז לעצמי. נשכבתי מעליה ונכנסתי לתוכה.
״אני אוהבת אותך, אורן״ — היא קראה תוך כדי הזיון.
״אני אוהב אותך, שיר״ — עניתי לה, ושנינו גמרנו בקול רם.

המשך קריאה – חלק ג