זהו המשך לסיפור מפנטזת – חלק ה ומולץ לקרוא אותו תחילה
הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם ובין המציאות הוא מקרי בהחלט.
בעלי ליקק את מגפיי העור שלרגליי המפושקות לפניו, הוא עבר על כל עקב בדקדקנות, ליקק בהתלהבות יתר, זה חירמן אותי והרגשתי איך תחתוני החוטיני שלי מתחילים להתמלא ברטיבות. דחפתי את רגליי קדימה לכיוון פרצופו בזמן שליקק בהנאה מרובה את העקבים ומילא אותם ברוק.
"אתה אוהב את זה כלב? זה מחרמן אותך כלב?" שאלתי באגרסיביות.
הוא הנהן לחיוב, חייך והמשיך ללקק, "מאוד, מלכה שולטת שלי" ענה ואני הרגשתי מחורמנת, כמה שעשה לי טוב לחשוב על להיות כלבה מושפלת, או אלוהים כך זה עשה לי טוב להיות שולטת בכלבלב מושפל ועוד שמדובר בבעלי הנערץ שאותו כלכ כך אהבתי.
התרוממתי והוריתי לו לשבת שוב על ארבע ולהרים את הישבנים גבוה.
"עוד, תגביה עוד!" ציוויתי והפלקתי לו בחזקה, פלחיי ישבנו שוב האדימו.
"אתה הכלב הקטן שלי, עוד גור בביתי" צחקתי צחוק מתגלגל וגם הוא הבריח צחוק קטן ואני הפלקתי לו שוב.
"הרשתי לך לצחוק כלב?"
"לא, סליחה מלכה שלי, סליחה"
הורדתי מעליי את החזייה, "תסתובב כלב, מיד!"
הוא הסתובב מהר, התיישב מולי ואני נצמדתי אליו, תפסתי את ראשו חזק, תפסתי את אזניו ומשכתי אותו לכיווני, מעכתי את פניו בשדיי הגדולים, מעכתי את פניו עד שכמעט ונגמר לו האויר. נתתי לו להנות קצת וללקק את פטמות שדיי הזקורות. הוא ליקק בהנאה כפי שעשה המון פעמים. ברגע אחד בלי התראה מוקדמת הדפתי אותו שוב אל מזרן המיטה, הוא נשכב מופתע ואני אמרתי לו להוריד מעליי את המגפיים והחוטיני שהיה ספוג במיצי הכוס הרטוב שלי. הוא מיד הוריד את המגפיים וגם את החוטיני, היה בטוח שהנה הגיע הרגע ואני שלו, הנה הגיע הרגע שבו יאכל את הכוס הטעים שלי, אך לי היו עוד תוכניות אחרות בשבילו.
נשארתי כשלגופי מחוך שחור וגרביוני הרשת, בהוראתי הוא החל ללקק את בהונות רגליי שבצבצו דרך הרשתות. הוא ליקק, לשונו עברה על כל אצבע, ליקקה והרטיבה וזה שיגע אותי.
"בוא כלבלב שלי, בוא" אמרתי לו שוב לעמוד על ארבע, את תחתוני החוטיני השחורים שזה עתה הוריד מעליי, תחתוני החוטיני השחורים שהיו ספוגים במיצי תאוותי דחפתי עמוק לתוך פיו, שיטעם את טעם המיצים המוכר והאהוב עליו כל כך, "תנבח כלבלב שלי, תנבח!" דרשתי ממנו והוא ניסה לנבוח ללא הצלחה כשפיו מלא בבד השחור והרטוב, אני צחקתי צחוק מרושע, זה באמת הצחיק אותי.
הרגשתי רעה, נהנתי מזה וזה חירמן אותי מאוד, גם הזרימה שלו הפתיעה אותי ועשתה לי טוב. הפלקתי לו שוב בישבנים האדומים, הוא נאנח מבלי שיוכל להוציא קול מפיו המלא.
"אני רוצה לזיין אותך כלבלב שלי!" לחשתי לעברו, הוא המשיך לשחק את המשחק, עדיין לא הבין מה הולך לקרות עכשיו. הלבשתי על אגני את הסטרפאון שהכנתי עוד קודם לכן, הלבשתי בהתרגשות את הכלי התותב הגדול בצבע ורדרד כתום על אגני, חגרתי את החגורה השחורה מסביבי והתקרבתי אל ישבנו, אחזתי במתניו וליטפתי את פלחיי הישבן האדום. מרחתי בכפות ידיי חומר סיכה, שימנתי את כלי התותב הגדול ואת ישבנו של בעלי שעדיין לא הבחין בעומד לקרות. פישקתי מעט את פלחי הישבן ושימנתי את פי הטבת שלו, הוא נראה קפוא ומופתע, אך לדעתי עדיין לא הבין מה עומד להתבצע עד שהרגיש את מגע הגומי המשומן. הוא הוציא מפיו את תחתוני החוטיני השחור ושאל מה בדיוק קורה.
"אמרתי לך שאני הולכת לזיין אותך נכון כלבלב שלי?"
הוא התכוון להתרומם פתאום אך אני תפסתי אותו מיד "אל תסתובב!" ציוויתי עליו בתוקפנות.
או שזה יקרה עכשיו או שהוא יקבל פיק ברכיים רציני והכל ירד לטמיון ואני לא אשיג את מבוקשי לשלוט בו לחלוטין ולקרוע לו את הצורה, עונש על שלא היה מוכן לשלוט בי, להשפיל אותי ולהפוך אותו לכלבה שלו. משכתי את אגנו לכיווני, תפסתי את התותב הגדול מגומי בצורת זין מושלם והחדרתי לו את הכיפה הגדולה אל תוך פי הטבעת, השתמשתי בזה כאילו זו לא הפעם הראשונה, כאילו יש לי זין בעצמי, הופתעתי מעצמי, מהקלות שבה עשיתי את זה. הוא קפא במקומו, הכאב פילח את גופו אך הוא לא הוציא הגה מפיו.
"עכשיו אני מזיינת אותך כלב שלי, עכשיו אני היא זו שמזיינת אותך בעלי!" אמרתי בהנאה ודחפתי בכל הכוח את התותב פנימה לתוך פי הטבעת שלו.
הוא נאנח מכאב, אמר שהוא לא יכול לסבול את זה אבל אני השתקתי אותו, דחפתי לפיו שוב את החוטיני השחור, הנעתי את אגני קדימה ואחורה, נכנסתי ויצאתי מתוך פי הטבעת שלו, זיינתי אותו חזק ומהר, לא השארתי מקום למשהו אחר, אני קורעת אותו.
"אני מזיינת אותך!" קראתי לעברו, "אני מזיינת אותך בתחת כפי שאתה אוהב לזיין את שלי." צחקתי צחוק ערמומי ומתגלגל.
"לא רצית להיות השולט שלי, לא רצית שאהיה הכלבה הזונה שלך?! אז תהיה אתה הכלבלב המזדיין שלי!"
המשך קריאה – חלק ז