הבוסית – חלק א

הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט.

התחלתי להתעורר, אני עירומה לגמרי, ראשי ופלג גופי העליון מונחים על הכיסא החום. רגליי על הרצפה וידיי קשורות מאחוריי הגב המחוספס והשרוט, שורף לי בזרועות, אני מרגישה את פצעיי השריטות ביד. אחח אלו כאבים חזקים, אני מרגישה את הכאבים בישבן, הוא כבר לא בוער כמו שהיה, אבל הכאב אינו פסק, הכאב התחלף לכאב של מכה יבשה, אני מרגישה קרועה בחור האחורי שלי, אני כבר לא זוכרת מתי זה נפסק, אני חושבת שנרדמתי ככה על הכיסא תוך כדי הזעקות שהלכו ונחלשו כשהחור של התחת שלי עוד מלא, נקרע כולו.
אני מנסה להתרומם, אני לא מצליחה כשהקשר של החבל מהידיים קשור מהגב לרגלי הכיסא וממנו לרגליי שלי.
כנראה לאחר שנרדמתי הקשירה תוחזקה מחדש כדי שלא אוכל לקום, נראה לי שאני לבד פה, אני לא שומעת כלום. מה אני עושה, איך אני משתחררת מהקשירה הזו? איך אני בורחת מכאן לפני שהוא יחזור?

יומיים קודם לכן

ישבתי במשרד ועיינתי בחוזה החדש שנחתם לפני כמה שעות בודדות.
לחצתי על כפתור האינטרקום ושאלתי את המזכירה שלי האם בני העוזר האישי שלי הגיע כבר.
"לא גברת שוורץ, הוא עדיין לא חזר" ענתה.
"תגידי לו שכשיגיע שיכנס מיד!"
"אין בעיה גברתי" ענתה והשיחה נותקה.
"אני חושבת שכדאי שתיכנס, היא רעבה והיא בסוף תאכל אותך" צחקה המזכירה ושיחררה את העניבה של בני.
בני סידר את העניבה ואת המכנס האלגנטי האפור שלבש, מנסה להסתיר את הבליטה שצמחה לה.
"בינתיים מי שאוכלת אותי פה זו את" חייך אליה חיוך ממזרי.
"תיכנס, תיכנס לפני שהיא תתפוצץ לנו פה" אמרה ונתנה לו סטירה קלה על הישבן.
"וואו, את מגרה אותי" חיכך שיניים והקיש על דלת המשרד, בני נכנס פנימה, בידו השקית החומה.

"איפה אתה, שאני אבין כמה זמן לוקח לך לקנות אוכל ולחזור?"
"אני ממש מתנצל גברת שוור… אה בוסית, את יודעת התור שם זה משהו לא מהעולם הזה", הוציא את הקופסאות מהשקית תוך כדי שהוא מתנצל. הצלחתי להבחין בקלות בבליטה שהוא מנסה לסדר ולהסתיר תחת המכנס, זו לא פעם ראשונה שאני מבחינה בבליטה הזו, מה גם שאני בטוחה שזה לא בגללי.

התחלנו לאכול, אני ישבתי בשולחן שלי, מעיינת בחוזים תוך כדי אכילה ובני ישב בכיסא הצדדי, לא הרשתי לו אף פעם לשבת ממולי בשולחן ובטח שלא על הספה, הוא עוד עלול ללכלך את בד השמנת העדין, אבל אהבתי את העובדה שהעוזר האישי שלי שמזמין לי אוכל, יזמין גם לעצמו מנה ויישב איתי לאכול, ראיתי בזה דבר מאוד טוב ליחסים בעבודה בין בוסית לעובד. הרגשתי חום, לא חום של מזג אוויר, החום השני, כמו שאמרתי זו לא הפעם הראשונה שאני מבחינה בליטה במכנסיו של בני אבל אולי הפעם זה גם גרם ליצר המיניות שלי לצאת החוצה, יש לי יצר כזה והוא לא קטן.

"תגיד בני, אני יכולה לשאול אותך שאלה?"
"כן, בטח שאת יכולה בוסית" ענה לי בפה מלא.
"אל תדבר איתי בפה פתוח" הסתכלתי עליו בבוז. "עזוב לא חשוב" אמרתי לו וחזרתי לענייני המשרדיים, אבל החרמנות הזו לא נחה ממני, פתחתי כפתור בחולצה הלבנה, הגדלתי את המחשוף וראו את שדיי הלחוצים בתוך החזייה בבירור.
"אז שומע?!" הסתכלתי עליו.
הוא בדיוק סיים לאכול וניגב את השפתיים במפית.
"כן, שומע" הוא הנהן בחיוב עם הראש.
"רציתי לשאול אותך שאלה, אני מקווה שאני לא חצופה מידי".
הוא לא הבין אותי והסתכל עליי בתמיהה.
"את יכולה לשאול כל דבר בוסית".
"בני, יש מצב שקורה משהו בינך ובין עירית המזכירה שלי?"
"מה? אה למה את חושבת ככה?" התנועע באי נוחות בכיסא ומבטו התביית על המחשוף שלי.
"בני בני, אני רק שואלת שאלה פשוטה, אתה לא צריך להילחץ מזה".
"לא, פשוט.." קטעתי אותו.
"אל תתבייש לספר לי, אולי אתה מפחד להיגד לי את האמת כי היא נשואה אבל סודך יהיה שמור איתי".
חייכתי אליו ושלחתי יד למחשוף.. בני הוריד את המבט מהמחשוף שלי.
"תראה, עשיתי אחד ועוד אחד, כל פעם שאתה מאחר עם האוכל, אתה נכנס אל המשרד ומנסה להסתיר בליטה לא קטנה במכנסיך, ככה שאני חושדת שמשהו קורה ממש מעבר לדלת המשרד שלי".
"זה לא בדיוק מה שאת חושבת, בוסית".
"הרי את הזקפה הזו אתה לא מקבל מהמוכרת בארומה ומצליח לשמור עליה עד כאן, זה ברור, ובטח שאתה לא מקבל אותה מכריך כפרי של חביתה וחלומי".
הוא התחיל לצחוק ואני איתו.
"בוא אלי בני, בוא אל תפחד"
לא האמנתי שאני הולכת לעשות את זה, אומנם זו לא הייתה פעם ראשונה שבגדתי, אבל אחרי שלושה הרפתקאות גירושים בעקבות בגידות (הדדיות יש לציין) ונישואים בפעם הרביעית, שמחזיקים מעמד בקושי רב אחרי שנתיים של יועצת נישואים ובהתחשב בעובדה שלא הייתי עם אף גבר חוץ מבעלי בשנה וחצי האחרונה, שום דבר לא היה לי מחוץ לנישואים בזמן הזה, אפילו לא דבר קטן, הרגשתי שאני לא יכולה יותר, בני בחור צעיר ומאוד חתיך, חנון, אבל שווה בהחלט איזו התעסקות קטנה.

ההתמדה בלהתעסק רק בענייני העבודה ולהפוך לקשוחה מאד עזרו לי לא מעט לשמור על זה, אבל הרגשתי חום כמו שלא הרגשתי הרבה זמן, שדיי איימו להתפוצץ דרך המחשוף ומתחת לחצאית המיני השחורה הרגשתי את הרטיבות שאני כל כך אוהבת.

בני התקרב אלי לאט, סימנתי לו שזה בסדר, שיבוא אליי. זזתי עם הכיסא לאחור, הוא התקרב אליי עד הכיסא, התחלתי לראות איך הבליטה מתחת למכנסיו שוב מתחילה להתעורר, הוא ידע בדיוק מה הולך לקרות, הוא נראה קצת מפוחד.
"זה בסדר בני, אין לך מה לפחד".
הוא עמד מולי, הבליטה הגדולה שהסתתרה מתחת למכנסיים היתה עכשיו ממש מול פרצופי הרעב, שלחתי יד לכיוון הבליטה ומיששתי אותה.
"ואו בני, אתה מפתיע אותי" חייכתי והוא חייך וזקף את גבו, מוחמא ממני, שפשפתי את הבליטה עוד כמה שניות והיא המשיכה לתפוח.
"אתה יודע שכבר מעל שנה שלא ראיתי אף זין חוץ מזה של בעלי?"
הוא לא ענה, הוא לא היה רגיל לשיחות חבריות איתי, בטח שלא כאלו.
"בני, אתה חושב שאני יפה?"
"את יפה מאוד בוסית"
"אתה לא אומר לי את זה סתם כי אני הבוסית שלך נכון?!"
"לא.." קפץ ממקומו, "אני באמת חושב שאת אישה מאוד יפה".
"מה אתה נלחץ?" קירבתי אותו אליי, מושכת אותו לכיווני כשהידיים שלי אוחזות בישבנו המוצק, קירבתי את פניי אל הבליטה, העברתי את הלשון שלי על הבד האפור, בני רעד כולו. התחלתי לפתוח את החגורה השחורה ואת הכפתור במכנס, מתחילה לאט לאט לפתוח את הרוכסן, מורידה אותו באיטיות ובעדינות. הפשלתי את המכנסיים באיטיות עד הברכיים, נתתי מבט קצר בבוקסר הכחול ומשכתי אותו מטה בבת אחת, בלי שום הודעה מוקדמת. הזין הגדול של בני קפץ החוצה במלוא הדרו, גדול זו קצת המעטה, הזין הענק של בני עמד כמו תורן והתנועע למעלה ולמטה, עצרתי אותו, אחזרתי בו בידי הימנית, ידי השמאלית הונחה על ישבנו. אחזתי את המפלצת בדי, האגודל מלמטה, מעל הביצים הגדולות ושתי אצבעות מלמעלה, בוחנת את הזין הענק והמדהים.
"בני איפה הסתרת עד עכשיו את הנחש הזה?" חייכתי ועל פניי מבט חרמני, שורטת בקלות רבה עם הציפורניים הארוכות, בני נושך את השפה התחתונה. אני מרימה מבט לכיוון העיניים שלו שמסתכלות עליי, מבט של חולם, לא מאמין לראות עיניו. אני מחייכת ופותחת את פי תוך כדי שאני ממשיכה להסתכל עמוק אל תוך עיניו. אני רוצה לראות את מבטו ברגע שאני, הבוסית הגדולה שלו, תכניס את הזין הענק שלו אל תוך פיה, המחשבה חרמנה אותי עוד יותר.

שפתיי נגעו בראש הזין האדיר, חיוך של אושר נמרח פתאום על פניו של בני ואני חייכתי אליו בזמן שאט אט אני מכניסה את הכלי הענק שלו אל תוך פי, סנטימטר אחר סנטימטר, מחדירה אותו באיטיות, מתענגת על הרגע, מתענגת על הרגע בלהרגיש שוב זין אחר בתוך פי, בוגדת סדרתית שכמותי. לא משנה כמה זמן אצליח להחזיק מעמד, תמיד יבוא הזין שיפיל אותי בסופו של דבר. המחשבות האלו שמתרוצצות לי בראש מדליקות אותי יותר ויותר. אני כמעט ומכניסה את כל הכלי הענק אל תוך פי, הוא לא נכנס עד הסוף ואני מרגישה את ראש הזין בגרון שלי. אני מתחילה להוציא אותו באיטיות רבה, מוציאה לאט, אוחזת בו כל הזמן באצבעות ידי הימנית. ידי השמאלית ממשיכה ללטף את ישבנו המוצק, עוברת עליו עם הציפורניים, אני מרגישה שזה מדליק אותו מאוד.
הזין האדיר מחוץ לפי ואני מנענעת את ראשי בתנועות קלות לצדדים, נושכת את השפה התחתונה. מעבירה ליקוק עם הלשון לאורך השפה העליונה.
"וואו בני, איזה זין!" אני אומרת לו ומחדירה אותו בבת אחת פנימה, מחדירה כמעט את כולו עד שאני מרגישה שהראש תקוע לי בגרון.
אני מתחילה להוציא אותו לאט החוצה ושוב מכניסה במהירות, מוציאה באיטיות ומכניסה במהירות. יש לבני זין אדיר, ענק ועבה שכיף לי להתענג עליו, אם יש זין שהייתי רוצה ליהנות ממנו אחרי כל כך הרבה זמן בלי לבגוד זה הזין הזה!

אני ממשיכה למצוץ לו את הזין, תופסת את ישבנו עכשיו בשתי ידיי ומניעה בעזרתן את אגנו של בני לכיוון פי הפעור שמכניס את איברו עמוק לתוכו. בני לא עושה דבר, הוא עומד די קפוא במקומו ונותן לי לעשות את העבודה איך שאני אוהבת. הוא פתאום מרים יד לכיוון ראשי, כמעט מניח אותה על שיערות ראשי הבלונדיני שאסוף בחזקה לאחור ומזיז אותה, מהסס מאוד. אני תופסת את ידו שבורחת לאחור ושמה על ראשי, מאשרת לו לעשות מה שעולה על רוחו. הוא רק מניח אותה על ראשי ואני ממשיכה למצוץ לו את הזין העצום. מכניסה וממוציאה, אני מתחילה להכניס ולהוציא בקצב אחיד, בני מתחיל להניע את אגנו לפנים ולאחור, הוא גונח. אני שוב תופסת את הזין הענק בידי הימנית, עוטפת אותו, מלקקת את ראש הזין, יורדת עם הלשון לכיוון הביצים, מלקקת לכל אורכו, מרימה אותו בעזרת כף ידי, מתכופפת מעט ומלקקת את הביצים הגדולות והמלאות, מלקקת אותן ואז מכניסה אחת אחרי השנייה פנימה לתוך פי, יונקת לו את הביצים והוא נאנח, קופץ במקומו, כל גופו מתרומם כלפי מעלה.

"אתה אוהב את זה אה?!" אני מחייכת.
"זה משגע" הוא עונה לי ועיניו עצומות, מתענג על המציצה שהוא מקבל מהבוסית.
"חשבת שתקבל פעם כזו מציצה מהבוסית שלך?" אני שואלת וחוזרת למצוץ את הביצים המלאות והגדולות.
"לומר לך את האמת? אני מפנטז עלייך המון".
"אמממ.. טוב לדעת" התרוממתי קצת וחזרתי למצוץ את הזין העצום, בני איבד את הפחד והביישנות וזה חרמן אותי עוד, זה עוד יכול להוביל להרבה מעבר לזה ומשום מה מאד רציתי, למרות הכל, רציתי.
מצצתי לבני שהניח שתי ידיים על ראשי והחל להזיז קלות את ראשי, מסמן לי להגביר את הקצב. התחלתי למצוץ בחזקה, לינוק את הזין העצום, מכניסה ומוציאה, מכניסה עמוק ומוציאה, מרגישה איך הוא דופק לי את הגרון, איך ראש הזין הענק תוקע אותי בגרון בכל כניסה.
הרגשתי את הורידים של הזין העצום של בני מתחילים להתרחב בתוך פי, ידעתי שהוא מתקרב לגמירה.
"אני עומד לגמור, בוסית".
כמעט נחנקתי מצחוק כשהוא שוב קרא לי ככה, עניין של הרגל ופחד כנראה. המשכתי למצוץ לו, לא הפסקתי כדי להגיד על זה דבר, סימנתי לו בידי שימשיך, סימנתי לו שזה בסדר. הוא המשיך להניע את אגנו קדימה ואחורה, להזיז את ראשי בקלילות ואני מצצתי לו מהר יותר וחזק יותר, מרגישה את הזין הענק מתרחב עוד בפי. מוצצת וממתינה לגמירה שלו, כמה שאני רוצה כבר להרגיש את הגמירה הזו. לא האמנתי שאני עומדת לבלוע לו את השפיך הדביק והנוזלי שלו, לבלוע לעוזר האישי שלי את הגמירה שבום התפוצצה בתוך פי. הוא נאנח, חסם בעזרת ידו את הגניחה החזקה שעמדה לצאת מפיו. הזין האדיר שלו התפוצץ לתוך גרוני, הוא רוקן את כל המטען שישב בביצים המלאות פנימה לתוך גרוני, הרגשתי איך מטח ועוד מטח נוסף ממלאים את חלל פי, נבלעים מגרוני פנימה.

המשכתי ללקק ולמצוץ לו עד הטיפה האחרונה. בלעתי את הכל. כל כך הרבה זמן שלא בלעתי זרע של גבר אחר, כל כך הרבה זמן שלא בלעתי בכלל. הוצאתי את הזין מתוך פי באיטיות, מלקקת את השאריות של השפיך הדביק, מעבירה עוד ליקוק. הוא עמד מעליי, מתנשף ולא מאמין שזה עתה הוא גמר בתוך גרונה של הבוסית הגדולה שלו. זזתי לאחור עם הכיסא המשרדי הגדול, ניקיתי בעזרת האצבעות את צדדיי פי, הוא התחיל ללבוש בחזרה את הבוקסר והמכנסיים שלו.

כחכחתי קלות בגרוני ואמרתי "זה היה מרשים מאוד!"
הוא חייך ואמר "את היית מרשימה מאוד בוסית!"
צחקתי שוב, "אני שמחה שנהנית, אני מקווה שיהיה המשך" רמזתי לו בבירור.
ואז לא האמנתי למשמע אזני והבחור הביישן, החנון הזה שכל כך מפחד ממני הציע לי הצעה שאני לא מאמינה הציע.
"אפשר לסיים היום לעבוד מוקדם מהרגיל.. ולקפוץ אליי להמשך?"
"ואו בני, לכזו פתיחות ואומץ מצידך לא ציפיתי כל כך מהר" אמרתי כשהסתובבתי עם הכיסא לכיוונו.
"אה תראי.." הוא התחיל פתאום שוב לגמגם כאילו מבין שעבר את הגבול, הסתכלתי עליו, בחנתי אותו, מאוד אהבתי את מה שיוצא ממנו, את הרגעים של האומץ שפרצו החוצה, את הביטחון העצמי שנפלט פה ושם, במיוחד עכשיו אחרי שהרגשתי גם כמה חסון הוא כגבר, לא ידעתי האם הוא כזה חסר ביטחון בכללי או שככה זה רק איתי בעקבות התנאים הקשוחים שלי איתו בעבודה. חשבתי לעצמי, הרי לא בכל יום בחור צעיר זוכה לכזו מציצה מהבוסית הקשוחה והסקסית שלו שגדולה ממנו לפחות בשני עשורים.
הייתי מאוד מעוניינת לבדוק את המצב וכמה שיותר מהר.
"אתה יודע מה בני? אתה תצא עוד מעט הביתה, אני אצא היום מוקדם ואגיע אליך".
"באמת?!" שאל בתמיהה מרובה.
"אתה חוזר בך או שאני דמיינתי הרגע?"
"לא, ממש לא, בשמחה.. רק איך תדעי…"
אין מה להתפלא, אבל למרות שנה של עבודה רצופה ביחד איתו כעוזרי האישי לא ידעתי היכן הוא גר, גם לא כתובת ולא חושבת שהיה אמור לעניין אותי עד אותו הרגע. כמובן שידעתי פחות או יותר את הכתובת מקורות חייו כשהגיע לראיון עבודה, אבל מי תזכור את זה, בטח של אני.
"אל תדאג בני, אני אסתדר".
הוא לא אמר דבר ויצא מהמשרד.

בדקתי בתוך התיקייה של כוח האדם בתוך המחשב שלי וחיפשתי את קורות חייו של בני. מצאתי את המסמך ובו הכתובת שבה הוא גר.
"להתראות עירית, את יכולה גם את לפרוש מוקדם היום".
"תודה גברת שוורץ, ערב טוב".
לא עניתי לה והמשכתי בדרכי לכיוון מתחם המעליות, לבושה בחצאית מיני שחורה, חולצה לבנה מכופתרת, בידי המקופלת לכיוון הגוף אחזתי בז'קט השחור ובידי השנייה אחזתי בתיק המשרדי שלי. לרגליי נעלתי נעלי עקב שחורות וגרביון בצבע גוף ושיערי הבלונדיני אסוף חזק לאחור לקוקו ארוך ומתגלגל, אישה מרשימה ביותר, הערכתי את המראה החיצוני שלי מאוד.

נכנסתי למרצדס השחורה והמהודרת שלי בחניון התת קרקעי שעוד היה די עמוס לאור השעה המוקדמת יחסית שיצאתי מהמשרד. הפעלתי את הג'י.פי.אס והזנתי את הכתובת של בני. נסעתי מכיוון המשרד כעשרים דקות עד שהגעתי לכתובת, מתחילה להרגיש שוב את הרטיבות שבין רגליי. רציתי לחשוף בו את הצדדים הגבריים, הצדדים שמסתתרים מתחת לחזות העדינה והרכרוכית.
החניתי את הרכב בחניון בתשלום לא רחקו מהבניין שבו שני גר. נכנסתי ללובי והזמנתי את המעלית, התרגשתי מאוד, כמו נערה צעירה, אחרי כל כך הרבה זמן שוב ההרגשה האסורה הזו וזה ריגש ושימח אותי, התגעגעתי לזה מאוד.
נכנסתי למעלית לחצתי על כפתור הקומה שבה הדירה. דלת המעלית נפתחה ואני חיפשתי בין שש הדלתות את מספר הדלת לפי הכתובת
בקורות החיים של בני, דירה מס' 26.

נעמדתי מול הדלת וצלצלתי בפעמון.
"פתוח.." נשמע מתוך הדירה קולו של בני.
פתחתי את הדלת ונכנסתי פנימה, סוגרת אותה אחריי בזהירות, בוחנת את הכניסה של הדירה, ברקע התנגן שיר של להקת היהודים, לא הייתי מנחשת בחיים שזו המוזיקה שהוא שומע, קצת אפילה מידי בשבילו חשבתי לעצמי. בני יצא מכיוון הפרוזדור אל הסלון, לבוש במכנס שחור ארוך, מכנס פשוט של בית. רק מכנס לגופו, גופו החסון חשוף מולי לגמרי. איזה גוף חשבתי לעצמי, איזה קוביות יש לו בבטן והחזה, או החזה המושלם, איפה הוא מסתיר את כל זה בעבודה מתחת לכל הבגדים שהוא לובש?

"ברוכה הבאה אל ביתי הצנוע סמדר שוורץ".
הופתעתי, פתאום קרא לי בשמי המלא.
"אני רואה שאתה מרשה לעצמך לקרוא לי בשמי.." נעמדתי מולו. מניחה את התיק המשרדי על שידה צמודה לקיר ועליו את הז'קט השחור, הסתובבתי אליו, הוא התקרב אליי ואני שלחתי יד לכיוון החזה החסון שלו, מלטפת בזהירות, בהנאה רבה.
"לאן נעלם הדיסטנס בינינו אני שואלת את עצמי?" חייכתי אליו והוא הביט בי בקשיחות.
עיניו בוחנות אותי מהעקבים אל המיני, המחשוף והפנים, בוחן את כולי.
"כבר אין יותר בוסית?" שאלתי.
"פה סמדר, אני הבוס!" אמר והוריד את כף ידי המלטפת מעל חזהו.

המשך קריאה – חלק ב